היא נכנסת קרוב, שיער ארוך כהה וכתפיים חשופות, מחייכת רחב ומדברת ישר אליך. יד ימין עולה ליד הפנים בתנועת מחווה קטנה, ואז היא מורידה מבט ומטה את הראש קרוב יותר. הפנים שלה ממלאות הכול, מאחוריה רק קיר בהיר ופריטים תלויים מימין, ואין שום דבר שיסיח את הדעת ממנה. היא מדברת ברציפות, בשקט, בקול נמוך שנשפך לתוך האוזן, עם מבט מושפל ועפעפיים מורדות למחצה. השיער הארוך נופל על הכתף הימנית וחוסם חצי לחי, והכתפייה הדקה של הגופייה מבצבצת על הכתף השמאלית. הפה נפתח ונסגר, הראש מוטה קלות שמאלה, והיא מתקרבת עוד קצת ומדברת ממש לתוך המיקרופון. המבט יורד לטקסט שמחוץ לתמונה, והיא נוגעת בשיער ליד הרקה לפני שהיד חוזרת מטה. ראש מורכן, שיער משתלשל משני צדי הפנים, שפתיים פשוקות קלות והבעה רפויה לגמרי. דף בהיר נכנס מימין, והיא מרימה מבט ומדברת ישירות אליך עם גבות מורמות קלות. כף היד עולה קרוב לפנים והאצבעות מכסות חלק מהלחי, ואז היד יורדת והגבות מתכווצות במבט מרוכז כלפי מטה. רגע אחד כף היד חוסמת הכול, ומיד אחר כך היא מתיישבת ישר יותר, מוארת, וממשיכה ללחוש. הפה נפתח רחב, המבט בורח הצידה, השיער נופל קדימה על החזה והעיניים כמעט נעצמות למחצה. היא מתקרבת עוד, חיוך קל עולה על הפנים, ושתי כתפיות הגופייה האפורה כבר נראות על הכתפיים. גדיל שיער בודד נופל לרוחב הפנים משמאל ונשאר שם, הפה פתוח קלות וההבעה נשארת רגועה לגמרי. לקראת הסוף העיניים כמעט עצומות, ואז היא מרימה בהדרגה את הראש, מתיישבת זקוף ומסתכלת ישר אליך בגופייה עם הכתפיות הדקות. חיוך רחב אחרון, כף יד נצמדת לפה ונשיקת אוויר נשלחת אליך, ומי שהגיע עד לכאן כבר לא באמת חשב על לימודים.
כל התגובות (0)