הדייט ברמת השרון שלא נגמר בקפה
טוב, אז זה היה דייט ראשון מהאפליקציה, ואני נשבע לכם שלא תכננתי כלום.
קוראים לי עמרי, שלושים וארבע, גר בחולון. היא הילה, שלושים, מרמת השרון. בתמונה היא נראתה כוסית.
בחיים היא הייתה פצצה: שיער כהה אסוף, חולצה שחורה על הציצים, וחיוך של מישהי שיודעת בדיוק מה היא עושה.
נפגשנו בבית קפה קטן ליד סוקולוב. קפה, לא אלכוהול. שנינו כתבנו מראש שאנחנו לא בקטע של להשתכר בדייט.
ישבנו שעה. דיברנו על עבודה, על פקקים, על אנשים באפליקציה שלא מגיעים. היא צחקה בקול, שמה רגל על רגל, והברך שלה נגעה בי מתחת לשולחן ולא זזה.
חשבתי לעצמי: "היא סתם חמה, אל תבנה על זה".
ואז היא אמרה: "החתול שלי בבית כבר שעות. אם בא לך, זה שתי דקות. אני מאכילה אותו, ואם משעמם לך אתה יורד".
אמרתי בטח. בתכלס כבר נעמד לי קצת מהברך הזאת, והרגשתי כמו דביל.
הדירה שלה בקומה השלישית, סלון קטן, ספה אפורה, חתול שמן שקיבל אוכל ונעלם לחדר. היא סגרה את הדלת, נשענה עליה, והסתכלה עליי.
"אתה יכול לרדת", היא אמרה. "או שאתה יכול להישאר. אני רוצה שתישאר".
"אני נשאר".
היא זו שניגשה. לא אני. היא תפסה לי את החולצה, משכה אותי אליה, ונישקה אותי חזק. לשון, שיניים קלות על השפה, יד שכבר יורדת לי על הזין מעל הג'ינס.
"וואי", היא לחשה. "קשה. חרמנת אותי שם בקפה ולא זזת. מטומטם".
צחקתי לתוך הפה שלה. "פחדתי שאת סתם נחמדה".
"אני לא נחמדה. אני רטובה".
אתם לא מבינים מה המשפט הזה עשה לי.
היא פתחה לי את הכפתורים, זרקה את החולצה על הספה, וירדה על הברכיים על השטיח. פתחה את הג'ינס, הוציאה לי את הזין, והחזיקה אותו ביד חמה.
"יפה", היא אמרה, וליקקה מהביצים עד הכיפה, לאט, מסתכלת לי בעיניים.
ואז היא הכניסה אותו לפה.
חם. רטוב. לשון מסתובבת על הכיפה, יד על הביצים, והיא גונחת סביבי כאילו היא זו שמקבלת. "מממ". מצצה עמוק, יצאה, ירקה קצת על הזין וחזרה.
נעמדתי שם כמו פסל. יד על השיער שלה, לא דוחף, רק מרגיש.
"הילה, אם תמשיכי ככה אני גומר".
היא יצאה עם חוט רוק. "עוד לא. אני רוצה אותך בכוס".
היא קמה, פשטה את החולצה. בלי חזייה. ציצים מלאים, פטמות כהות וקשות. אני בלעתי רוק.
"תיגע", היא אמרה. "אל תבקש רשות, אני כבר אמרתי".
שמתי ידיים על הציצים. רכים, כבדים, הפטמות בין האצבעות. היא גנחה "אההה" והצמידה אותי אליה.
המכנסיים שלה ירדו עם התחתונים. כוס מגולחת, כבר מבריקה. היא תפסה לי את היד ושמה לי שתי אצבעות בפנים.
רטובה ברמה שלא ציפיתי. חמה, צרה, נסגרת על האצבעות.
"ככה", היא לחשה. "עוד. תזיין אותי עם היד קודם".
זיינתי אותה עם האצבעות על הספה, אגודל על הדגדגן, והיא רכבה על היד שלי בעמידה, ירכיים רועדות, ציצים קופצים לי מול הפנים.
"כןןן. אל תעצור. בדיוק שם".
היא גמרה מהר. כוס מתהדקת, ירכיים ננעלות, והיא נשכה לי את הכתף כדי לא לצרוח לתוך הבניין.
"פאק", היא אמרה, צוחקת. "אוקיי. עכשיו אתה".
היא דחפה אותי לשכב על הספה, עלתה עליי, והחליקה את הזין פנימה בבת אחת.
חם. רטוב. עמוק.
ופתאום אני מרגיש אותה עד הביצים, והמוח שלי נכבה.
היא רכבה לאט בהתחלה, ידיים על החזה שלי, ציצים זזים, מבט למטה כאילו היא בודקת שאני לא בורח.
"תסתכל עליי", היא אמרה. "אני רוצה שתראה איך אני מזיינת אותך".
האצתי. היא גם. הספה חרקה. החתול לא חזר, תודה לאל.
"יותר חזק", היא אמרה. "תחזיק לי את התחת".
תפסתי. ישבן מלא, אצבעות נכנסות בבשר, והיא ירדה עליי חזק, כוס בולעת את הזין עד הסוף בכל פעם.
"אההה. כן. ככה. אל תצא".
היא התהפכה על הגב. מיסיונרית. רגליים על הכתפיים שלי, ואני בתוכה, והיא משכה אותי מהעורף.
"תזיין אותי כבר. לאט נגמר. אני רוצה את זה עכשיו".
זיינתי. עמוק, קצב, הזין נכנס רטוב ויוצא מבריק, והיא גנחה בלי בושה.
"כןןן. פאק. עוד. תן לי את הזין".
הדיבור המלוכלך שלה הרג אותי. חשבתי לעצמי: "זה דייט ראשון. זה לא קורה לי".
היא דחפה אותי, התהפכה על הברכיים, תחת באוויר.
"דוגי. עכשיו. ותחזיק לי בשיער".
נכנסתי מאחורה. הזווית אחרת, יותר עמוק, והיא דחפה אחורה אליי כאילו היא רעבה.
סטרתי לה קלות על התחת, כי היא אמרה "עוד", והיא צחקה וגנחה ביחד.
"כן. ככה. אל תעצור. אני עוד פעם".
שמתי יד מתחת, על הדגדגן, ושפשפתי בזמן שזיינתי. היא רעדה. הברכיים ברחו לה על הספה.
"אני גומרת. אל תצא. תמשיך. אההה".
הכוס שלה נסגרה עליי בגלים. היא צעקה לתוך הכרית. אני החזקתי אותה במותן והמשכתי, לאט יותר, עד שהרעידות נרגעו.
היא הסתכלה אחורה, שיער דבוק ללחי, עיניים מזוגגות.
"איפה אתה רוצה לגמור?"
"תגידי את".
"בפה. אני רוצה לטעום".
היא ירדה, הסתובבה, והכניסה את הזין עמוק. יד על הביצים, לשון, והמבט הזה מלמטה.
"תגמור לי בפה. עכשיו".
לא החזקתי. הגב התקשח, והשפריץ יצא חזק, פעם ועוד פעם, על הלשון ובתוך הפה. היא לא זזה. בלעה, ליקקה את הכיפה, וחייכה עם שפתיים רטובות.
"ממ. היית טעים".
נפלתי על הספה. היא נשכבה עליי, ציץ על החזה, רגל על הרגל שלי, עדיין חמה.
שקט של דקה. הנשימות ירדו.
"אז", היא אמרה. "החתול אכל. אתה לא ירדת".
"לא ירדתי".
"יופי. כי עוד מעט אני רוצה סיבוב שני, והפעם אתה מלקק לי עד שאני אומרת די".
צחקתי. "זה עדיין נחשב דייט ראשון?"
"זה נחשב הדייט הכי טוב שהיה לי השנה. אל תתאהב, עמרי. רק תחזור ביום חמישי".
חזרתי ביום חמישי. והחתול, קיצר, כבר מכיר אותי.
תגובות לסיפור (0)