דייט ראשון שנשבר אצלה בסלון

טוב, אז הכרנו באפליקציה. אני אורי, שלושים ושתיים, מעצב מנס ציונה. היא נועה, שלושים, פיזיותרפיסטית מרחובות. בתמונות היא נראתה כוסית, בחיים היא פצצה.

קבענו דייט ראשון בבר יין קטן ליד כיכר המייסדים. חשבתי לעצמי: "שעה, כוס אחת, ואם משעמם אני בורח הביתה".

היא הגיעה בג'ינס שחור וגופייה, שיער פזור, חיוך כזה שמיד נעמד לי קצת מתחת לשולחן. "אתה יותר גבוה ממה שחשבתי", היא אמרה, והתיישבה קרוב.

דיברנו על עבודה, על פקקים, על זה ששנינו שונאים שיחות טלפון. היא שתתה אדום, אני לבן, והברך שלה נגעה בשלי ולא זזה.

"אתה מסתכל לי על הציצים", היא אמרה בשקט, בלי לכעוס.

"כן. הם יפים. ואת יודעת את זה".

היא צחקה. "טוב. לפחות אתה לא משחק אותה עדין".

בחוץ התחיל גשם. הברמן כיבה חצי מהאורות. היא רכנה אליי. "הדירה שלי עשר דקות מכאן.

אם אתה רוצה להמשיך את היין אצלי, תגיד עכשיו, לפני שאתחרט על כך שאני מזמינה מישהו מדייט ראשון".

אני יזמתי. "אני רוצה. לא את היין. אותך".

היא הסתכלה לי בעיניים. "אז בוא. ואם משהו לא נעים לי, אני אומרת עצור".

"ואם נעים לך, את אומרת אל תעצור".

"סגור".

רצנו בגשם עד בניין ישן ברחוב שקט. במעלית היא תפסה לי את החולצה ונישקה אותי חזק, לשון חמה, ידיים על העורף. "פאק, אתה מנשק טוב", היא לחשה.

בדלת היא זרקה מפתחות על השידה. הסלון היה קטן, ספה אפורה, חלון עם גשם. לא הספקתי להוריד נעליים והיא כבר משכה אותי אליה.

נישקתי לה את הצוואר, ירדתי לכתף, והורדתי לה את הגופייה. ציצים מלאים, פטמות קשות, עור חם. ליקקתי פטמה אחת, מצצתי את השנייה, והיא גנחה "אההה, כןןן".

"תוריד לי את הג'ינס", היא אמרה. "אני רטובה כבר מהבר".

פתחתי כפתור, הורדתי ג'ינס ותחתונים יחד. כוס חלקה, רטובה, ריח של אישה חרמנית. כרעתי בין הרגליים שלה על הספה.

"את רוצה שאני ארד לך?"

"תלקק לי. לאט בהתחלה, ואז חזק".

פישקתי לה את השפתיים עם האצבעות וליקקתי את הכיפה. היא קפצה, תפסה לי בשיער. "שם. אל תזוז משם".

ליקקתי במעגלים, מצצתי, דחפתי לשון פנימה. היא רעדה. "פאק, אורי, ככה, אל תעצור".

הכנסתי אצבע, אחר כך שתיים, וליקקתי למעלה בזמן שכיפפתי אותן. היא התחילה לרכוב על היד שלי בלי לזוז מהספה. "אני גומרת, אני גומרת, אההה".

היא גמרה לי על הלשון, רטובה, רועדת, ירכיים נסגרות על האוזניים. נשארתי שם עד שהיא דחפה אותי קצת. "וואי. אוקיי. עכשיו הזין שלך".

קמתי, הורדתי חולצה ומכנסיים. הזין עמד קשה, הביצים כבדות. היא הסתכלה וחייכה. "יפה. בוא לפה".

היא ישבה על קצה הספה, תפסה בבסיס והכניסה אותו לי לפה. חם, רטוב, לשון על העטרה. "קיצר, את מוצצת כאילו חיכית לזה", אמרתי, והקול שלי נשבר.

היא הרימה עיניים. "חיכיתי. מהשעה שבאת לבר עם החיוך הזה".

היא מצצה עמוק, יד על הביצים, רוק על השפתיים. "אם תמשיכי ככה אני גומר".

היא יצאה. "לא בפה. אני רוצה שתזיין אותי. יש לי קונדום במגירה".

שמתי. היא עלתה על ארבע על הספה, תחת עגול מולי, כוס מבריקה. "דוגי. ותחזיק לי במותניים".

נכנסתי לאט. צר, חם, רטוב מדי. שנינו גנחנו ביחד. "פאק".

"עוד", היא אמרה. "כל הזין".

דחפתי עד הסוף. היא דחפה אחורה אליי. התחלתי לזיין בקצב, מכות רטובות, היד שלי על התחת שלה. "כןןן, ככה, יותר חזק".

הגשם דפק על החלון. אני דפקתי בה. "את כל כך רטובה".

"בגללך. אל תאט".

עברתי לידה, היא שכבה על הגב, רגליים על הכתפיים שלי. מיסיונרית עמוקה, פטמות זזות בכל דחיפה. נישקתי אותה בין הגניחות. "תגידי לי אם זה יותר מדי".

"זה בדיוק. תזיין אותי כבר, אל תהיה נחמד עכשיו".

הכנסתי יד בינינו ושיחקתי לה בכיפה בזמן שזיינתי. היא התחילה לרעוד שוב. "אההה, כן, שם, אני גומרת עליך".

הכוס שלה נסגרה עליי בגלים. המשכתי, לאט יותר, עד שהיא נרגעה קצת ונשמה.

"עכשיו אני למעלה", היא אמרה.

התיישבתי, היא רכבה עליי, ידיים על החזה שלי, ציצים מול הפנים. היא ירדה על הזין עד הסוף ורכבה מהר, ישבן נחבט בירכיים. "תמצץ לי פטמה", היא פקדה.

מצצתי. היא גנחה לתוך השיער שלי. "אני רוצה שתגמור. איפה אתה רוצה?"

"על הציצים. אם את רוצה".

"אני רוצה. תוציא כשאני אומרת".

היא רכבה עוד כמה תנועות חזקות, ואז ירדה, הורידה את הקונדום ומשכה לי עם היד, מהר, רטוב מהרוק שלה. "תגמור לי. עכשיו".

השפריץ הראשון עלה לה על הציצים, השני על הצוואר, והשלישי על הבטן. חם, הרבה, הרגליים שלי רעדו. "פאק, נועה".

היא הסתכלה למטה וצחקה. "וואי. דייט ראשון, והבית כבר מלוכלך".

ניגבתי אותה עם החולצה שלי, כי המגבות היו רחוקות מדי ושנינו עצלנים. שכבנו על הספה, גשם, נשימה, היד שלה על הבטן שלי.

"אז זה היה יותר טוב מכוס יין", היא אמרה.

"בתכלס, היין היה בינוני. את לא".

היא נשכה לי את הכתף. "תישאר לארוחת בוקר. ואם תתעורר עם זין קשה, אל תחכה שאני אציע".

נשארתי. בבוקר היא כבר הייתה ערה, והפעם היא זו שיזמה. אבל זה כבר סיפור אחר, ואתם ממילא כבר גמרתם על הראשון.