דנה התחילה אחרי המשמרת
טוב, אז שנה שלמה עבדתי עם דנה בקולנוע הקטן בקריית ביאליק, ובתכלס לא נגעתי בה.
אני אורי, שלושים ושש, היא שלושים ושלוש, ושנינו ידענו את השעות של הסוגר. היא מוכרת כרטיסים, אני מריץ את האולם, ובכל סוף משמרת היא נשארת עוד רבע שעה סתם לדבר.
חודשים היא זורקת לי משפטים. על החולצה שלי. על זה שאני מסתכל לה על הפה כשהיא צוחקת. אני צוחק בחזרה וחוזר הביתה עם זין חצי קשה ושם של מישהי שאני לא מעז.
באותו חמישי האולם התרוקן מוקדם. דנה סגרה את הקופה, כיבתה את הנורות בחוץ, ובאה אליי למסדרון עם המפתחות ביד.
"אתה הולך ישר הביתה?"
"כן. למה?"
"כי נמאס לי מהמשחק הזה. אני עולה איתך."
חשבתי לעצמי: זה לא קורה לי.
הלכנו ברגל לרחוב בן גוריון. דירה קטנה בקומה השנייה, מאוורר, ספה ישנה, ריח של קפה מאתמול. היא נכנסה כמו מישהי שכבר החליטה, חלצה נעליים, והסתכלה עליי מהמטבחון.
"שנה, אורי. שנה שאתה בורח לי עם העיניים. הערב אני לא נותנת לך."
אתם לא מבינים איך נעמד לי ממשפט אחד.
היא באה אליי, שמה לי יד על החזה, ונישקה אותי לאט. לא נשיקה של בדיקה. פה חם, לשון רכה, והגוף שלה נצמד עד שהרגשתי את הציצים שלה דרך החולצה.
"את בטוחה?" שאלתי, כי הראש שלי עדיין לא האמין.
"בטוחה מהיום שנכנסת לאולם עם החולצה המטופשת הזאת. תפסיק לשאול ותן לי."
היא הרימה לי את החולצה. הידיים שלה היו חמות על הבטן, ירדו לחגורה, פתחו לאט, והכניסו פנימה בלי לחכות.
"וואו," היא לחשה כשהאצבעות סגרו על הזין. "קשה לי כבר. כל הדרך חשבתי על זה."
הורדתי לה את החולצה. חזייה שחורה פשוטה, ציצים מלאים, פטמות קשות שבלטו מתחת לבד.
פתחתי את החזייה והפה שלי ירד עליהן, ליקוק איטי, מציצה, והיא גנחה "אההה, כןןן, אל תזוז משם".
היא דחפה אותי לספה. לא בכוח מכוער, בכוונה. התיישבה עליי בפישוק, שפשפה את הכוס שלה מבעד לג'ינס על הזין, והסתכלה לי בעיניים.
"אני רטובה מהרגע שאמרתי לך שאני עולה. תרגיש."
הכנסתי יד מתחת לג'ינס שלה. תחתונים דקים, רטובים לגמרי, והכיפה נפוחה וחלקה תחת האצבע. היא רעדה.
"ככה. לאט. עוד."
הפשטתי אותה על הספה. ג'ינס, תחתונים, והכוס שלה מולי, ורוד, מבריק, פתוח קצת מרוב שהיא חרמנית. ריח חם, נקי, של אישה שרצתה את זה כל הערב.
ירדתי לה.
ליקקתי לאט מלמטה למעלה, תפסתי את הדגדגן עם הלשון, והחזקתי לה את הירכיים כשהיא ניסתה לסגור אותן עליי. היא תפסה לי בשיער.
"פאק, אורי. שם. אל תעצור. תלקק לי עד שאני רועדת."
ליקקתי אותה עד שהרגליים שלה רעדו על הכתפיים שלי. היא גמרה מהר, קצר, עם "כןןן" שנשבר לה בגרון, והכוס התהדק סביב שום דבר כי עוד לא נכנסתי.
היא משכה אותי למעלה, נישקה אותי עם הטעם שלה על הפה, וירדה בעצמה לרצפה.
"עכשיו אני."
היא הוציאה לי את הזין. ליטפה אותו, ירקה קצת על הראש, וסגרה עליו פה חם. מציצה איטית, לא הצגה. לשון מתחת, יד על הביצים, והעיניים למעלה עליי.
"טעים לך?" שאלה באמצע, והחזיקה אותי בפה.
"דנה, את הורגת אותי."
"יופי. עוד לא זיינתי אותך."
היא מצצה עד שהברכיים שלי רצו להתקפל, ואז קמה, סובבה אותי, והושיבה אותי שוב. עלתה עליי ברוכבת, תפסה את הזין, ושפשפה את הראש על הכוס הרטוב בלי להכניס.
"תסתכל."
הסתכלתי. היא ירדה עליו סנטימטר, נעצרה, עלתה, וירדה שוב עד שהזין נבלע בה עד הסוף. חם. צר. רטוב מדי.
ופתאום אני מרגיש אותה מתהדקת, והראש שלי מתרוקן.
"אההה, כזה עבה," היא אמרה, ונשענה עליי. "אל תזוז. תן לי."
היא רכבה לאט. מעלה, מטה, העגול של התחת שלה על הירכיים שלי, הציצים זזים מול הפרצוף. תפסתי פטמה בפה והיא גנחה יותר חזק.
"כן. תשאב. אני זזה לבד."
הקצב עלה. הספה חרקה. היא שמה לי יד על הפה כשצעקתי, וצחקה.
"השכנים. תשתוק ותזיין אותי מבפנים."
דחפתי מלמטה. היא איבדה את הקצב, נפלה עליי, והכוס שלה חלב אותי בכל ירידה.
"דוגי," היא לחשה. "אני רוצה אותך מאחורה. עכשיו."
קמנו למיטה. היא עלתה על ארבע, תחת עגול מולי, כוס פתוח ומבריק. נכנסתי לאט, והיא דחפה אחורה בבת אחת.
"עמוק. ככה. תזיין אותי כבר."
זיינתי אותה בדוגי, יד על המותן, יד שנייה בין הרגליים על הדגדגן. כל חדירה נשמעה רטובה. היא קברה את הפנים בסדין וצעקה לתוכו.
"אל תעצור. יותר. אני עוד פעם."
היא גמרה ככה, רועדת, הכוס מתכווץ על הזין, והרגליים כמעט נשמטות. לא יצאתי. הפכתי אותה למיסיונרית, רגל אחת שלה על הכתף שלי, ונכנסתי שוב לאט כי היא הייתה רגישה.
"עוד," היא אמרה, למרות הרעד. "לאט ועמוק. תסתכל עליי."
הסתכלתי. שיער דבוק ללחי, פה פתוח, עיניים כהות. שנה של מבטים במסדרון, ועכשיו היא פתוחה לי עד הסוף.
"אני קרוב."
"אל תגמור בפנים. תגמור לי על הציצים. אני רוצה לראות."
יצאתי בשנייה האחרונה. היא תפסה את הזין ביד, שפשפה מהר, והוציאה עליי את הלשון כמו משוגעת.
גמרתי. שפריץ חם על הציצים, על הצוואר, טיפה על הסנטר. היא צחקה, מרחה עם האצבע, וליקקה.
"וואו. שנה של המתנה, וזה מה שיצא לך. חרמן."
נשכבתי לידה. הלב דפק. היא ניגבה את עצמה בחולצה שלי, בלי בושה, ונישקה לי על הלחי.
"מחר יש משמרת בארבע," היא אמרה. "אם אתה מסתכל לי שוב על הפה בקופה, אני סוגרת את האולם עליך."
"מבטיח להסתכל."
"יופי. כי עוד לא גמרתי איתך. רק התחלתי.
תגובות לסיפור (0)