היא נעלה את הבר בבאר שבע

טוב, אז אני רועי, בן שלושים וארבע, טכנאי סאונד שגר בעומר ונוסע לכל מי שצועק שהמיקסר מת.

באותו לילה קראו לי לבר קטן ליד השוק העירוני בבאר שבע, אחרי הופעה שנמרחה עד אחת.

באתי רק לאסוף שני רמקולים שהשארתי שם שבוע קודם. חולצה מיוזעת, ג'ינס, תיק כלים. לא דייט.

יעל, הברמנית, בת שלושים ואחת, חיכתה לי עם המפתחות ביד. שיער שחור אסוף, גופייה שחורה, חצאית ג'ינס קצרה, רגליים שזופות מאבק המדבר.

היא אמרה: "כולם הלכו. תיקח לך עשר דקות, אני סוגרת קופה."

המזגן היה מת. בחוץ חמסין של אוגוסט, ובפנים ריח בירה, לימון וזיעה.

שמתי את הרמקולים ליד הדלת וכיביתי את השארית בבורד. היא עמדה מאחורי הבר וספרה מזומן לאט.

"אתה תמיד בורח ככה?" היא שאלה.

"יש לי נסיעה לעומר. מחר השכמה."

היא צחקה. "עומר זה רבע שעה, רועי. אל תמכור לי את זה."

חשבתי לעצמי: "היא סתם מתגרה, קח את הציוד וצא."

היא הקיפה את הדלפק, נעלה את דלת הבר מבפנים ושמטה את המפתח לכיס החצאית.

"עשר דקות," היא אמרה. "אם אחרי זה אתה עוד רוצה לנסוע, אני פותחת."

היא ניגשה, שמה יד על החזה שלי והרגישה את הלב.

"נעמד לך כבר כשנכנסת," היא לחשה. "ראיתי."

ואז היא נישקה אותי. לא ביישנית. לשון, שיניים קלות על השפה, יד שירדה ישר לחגורה.

פתאום אני מרגיש את כף היד שלה על הזין דרך הג'ינס, לוחצת, מודדת.

"וואי," היא אמרה. "קשה. תוריד."

היא משכה לי את החולצה, נשכה לי את הכתף, ואני עדיין עם הידיים באוויר כמו אידיוט.

"יעל, את בטוחה?"

"בטוחה מהבוקר שראיתי אותך סוחב ציוד," היא אמרה. "תזיין אותי כבר. פה. על הדלפק."

היא הפילה את הגופייה. ציצים מלאים, פטמות כהות וקשות מהמזגן המת ומהחרמנות.

ליקקתי לה פטמה, ואז את השנייה, והיא גנחה: "אההה, כןןן, חזק יותר."

החצאית עלתה. בלי תחתונים. כוס רטוב, חם, מדיף ריח של אישה שחיכתה יותר מדי.

"רד לי," היא אמרה ופתחה לי את החגורה תוך כדי.

התיישבתי על שרפרף, היא עמדה מעליי עם רגל על הבר, ואני קברתי את הפנים בין הרגליים שלה.

ליקקתי לה את הכוס לאט ואז מהר, מצצתי את הדגדגן, שתי אצבעות פנימה, והיא רעדה.

"פאק, רועי, ככה, אל תעצור."

היא תפסה לי בשיער ורכבה על הלשון. מיץ על הסנטר, על הזקן, על הבר.

היא גמרה פעם ראשונה בעמידה, ירכיים ננעלות, צעקה קצרה שנבלעה במוזיקה שנשארה מההופעה.

ואז היא ירדה על הברכיים על הרצפה הדביקה.

"תוריד את הג'ינס. אני רוצה את הזין בפה."

הזין קפץ החוצה, קשה, הווריד פועם. היא ירקה עליו, ליקקה מהביצים עד הקצה, ובלעה עד הגרון.

אתם לא מבינים איזה פה יש לאישה הזאת.

היא מצצה עמוק, יד על הביצים, עיניים למעלה, רוק נוזל על הסנטר.

"מספיק," היא אמרה פתאום ונעמדה. "אם תגמור לי בפה אני אכעס. אני רוצה שתזיין אותי."

היא עלתה על הדלפק, פישקה רגליים, כוס פתוח ומבריק מול הפרצוף שלי.

"קונדום בתיק שלי, מתחת לקופה. זז."

שמתי. היא משכה אותי פנימה בעצמה.

חם. צר. רטוב נורא.

"אההה, כן, כולו."

זיינתי אותה מיסיונרית על העץ הקר, בקבוקים רועדים מאחור.

כל חדירה השמיעה קול רטוב. היא שרטה לי את הגב.

"יותר חזק. אל תהיה נחמד."

הכנסתי עד הסוף, יצאתי כמעט לגמרי, וחזרתי. היא גנחה בלי הפסקה.

"תהפכי," אמרתי, והיא כבר ירדה, נשענה על הבר עם התחת אליי.

דוגי. התחת העגול שלה מולי, הכוס בולע את הזין, הידיים שלי על המותניים.

"כןןן, ככה, תזיין לי את הכוס, רועי."

סטירה קלה על התחת, היא צחקה וביקשה עוד אחת.

הגעתי עם היד קדימה לדגדגן. היא רעדה שוב.

"אני גומרת, אל תצא, אל תעצור."

היא גמרה בדוגי, הכוס מתהדק על הזין, רגליים כמעט נשברות.

לא גמרתי. עוד לא.

היא הסתובבה, עלתה עליי על השרפרף, רוכבת.

ידיים על הכתפיים שלי, ציצים קופצים מול הפרצוף, והיא קובעת את הקצב.

"עכשיו אני," היא אמרה. "אתה רק יושב ונותן לי לזיין אותך."

היא עלתה וירדה לאט, ואז מהר, הכיפה שלי מתחככת עמוק.

ליקקתי לה פטמה תוך כדי. היא לחשה: "אני עוד פעם. פאק."

היא גמרה שלישית עליי, רועדת, מצח על המצח שלי, נשימה חמה.

"איפה אתה רוצה לגמור?" היא שאלה.

"עלייך. על הציצים."

היא ירדה, הורידה את הקונדום, ושיפשפה לי את הזין בין הציצים ואז עם היד, מהר, רטוב מהרוק שלה.

"תגמור. עכשיו. אני רוצה לראות."

גמרתי. שפריץ חם על הציצים, על הצוואר, על הבטן. הרגליים שלי רעדו על השרפרף.

היא הסתכלה למטה, חייכה, ומרחה טיפה עם האצבע.

"יפה," היא אמרה. "שווה את העיכוב לעומר."

ניגבנו עם מגבות הבר. הריח של סקס התערבב עם לימון ובירה.

היא פתחה את הדלת, זרקה לי את המפתח של הרמקולים כאילו כלום.

"הרמקולים נשארים," היא אמרה. "מחר יש עוד הופעה. ואתה בא לאסוף אותם. אולי."

קיצר, נסעתי לעומר בלי הציוד, עם חיוך מטופש וסימני שיניים על הכתף.

בתכלס, זאת הייתה קריאת השירות הכי טובה שקיבלתי השנה.