כוס סוכר וקיר דק באור יהודה

טוב, אז אני איתי, בן שלושים וארבעה, גר לבד באור יהודה ברחוב הנשיאים, בקומה השנייה, דירה עם קיר משותף לחדר השינה של השכנה.

שירה. שלושים ואחת, שיער כהה עד הכתפיים, עובדת בקופת חולים, תמיד עם תיק בד וחיוך קטן במדרגות. דיברנו על דוד השמש ועל החתול של הקומה. זהו.

הקיר דק. בלילות שמעתי אותה צוחקת בטלפון, שומעת סדרה, לפעמים נאנחת כשהיא נרדמת. לא דפקתי. חשבתי לעצמי: "אל תהיה השכן הדפוק שדופק באמצע הלילה".

בלילה ההוא חזרתי ממשמרת במחסן באזור התעשייה, התקלחתי, התיישבתי על הספה במכנסיים קצרים. דפיקה. לא חזקה. שתיים.

פתחתי. שירה עמדה בחדר המדרגות עם כוס זכוכית ריקה, גופייה לבנה ומכנסי בית אפורים, יחפה על הבטון הקר. הנורה במדרגות הבהבה.

היא אמרה: "הסוכר נגמר לי. זה התירוץ. תפתח".

נכנסתי אחורה. היא נכנסה, סגרה את הדלת עם העקב, שמה את הכוס על השידה.

"שמעתי אותך בשבוע שעבר דרך הקיר", היא אמרה, והסתכלה לי ישר על הזין. "גנחת. נרטב לי הכוס משם. מאז כל פעם שהמזגן שלך נדלק אני חושבת עליך. באתי לזיין אותך. אם אתה רוצה".

רציתי. הזין כבר לחץ במכנסיים. "אני רוצה", אמרתי. "את התחלת. אני לא עוצר אותך".

היא צחקה קצרות. "יופי. תוריד לי את הגופייה".

הורדתי. בלי חזייה. ציצים מלאים, פטמות כהות וקשות, עור חם מהמדרגות. היא תפסה לי את היד ושמה אותה עליהם.

"תלחץ. לא בעדינות של שכן מנומס".

לחצתי. היא נאנחה "אההה", התקרבה, ונשקה לי ראשונה. לשון חמה, שיניים קלות על השפה, טעם של מנטה ולילה.

היא דחפה אותי לספה. אני עוד עמדתי שם כמו אידיוט עם ידיים על הציצים שלה, והיא כבר משכה לי את המכנסיים למטה.

הזין קפץ החוצה, קשה, הראש רטוב. היא הסתכלה ואמרה: "וואי. שמעתי אותו דרך הקיר ועכשיו הוא פה. תן לי".

היא ירדה על הברכיים בין הרגליים שלי. יד אחת על הירך, יד שנייה על הביצים, פה שנפתח לאט.

הלשון שלה עברה על הכיפה, עיגול, עוד עיגול, ואז היא בלעה עד החצי ונאנחה סביבי. חם. רטוב. לחץ.

"פאק", יצא לי. היא הרימה עיניים, הזין בפה, וחייכה עם הלחיים מלאות.

היא מצצה לאט ואז מהר, רוק על השפתיים, יד שעולה ויורדת עם הפה.

כל פעם שהיא ירדה עמוק שמעתי את הגרון שלה, ודרך הקיר חשבתי שהשכנה מהצד השני בטח שומעת אותנו עכשיו. אותה שכנה. היא.

"תפסיק לחשוב", היא אמרה וירדה מהזין לשנייה, חוט רוק בינינו. "תחזיק לי את השיער ותזיין לי את הפה. אני רוצה".

החזקתי. לא חזק מדי. היא הנהנה, פתחה, ואני נכנסתי. היא גנחה "כןןן" סביב הזין, היד שלה בין הרגליים שלה, מתחת למכנסיים.

"רגע", אמרתי, כי עוד שתי שניות הייתי גומר לה בפה והיא רק התחילה. "אני רוצה לרדת לך".

היא קמה, הורידה את המכנסיים בעצמה, בלי תחתונים, והתיישבה על הספה בפישוק. כוס ורוד, רטוב, מבריק, שפתיים נפוחות.

"תלקק", היא אמרה. "לא מסביב. על הדגדגן. ואז בפנים".

ירדתי. הריח שלה חם, מלוח קצת, טוב. הלשון על הדגדגן, היא קפצה, תפסה לי את השיער.

"ככה. אל תזוז משם. אההה. כן".

ליקקתי, מצצתי לה את הדגדגן, הכנסתי אצבע, אחר כך שתיים, והיא רעדה. הירכיים נסגרו על האוזניים שלי. שמעתי אותה מבפנים.

"תיכנס בי", היא אמרה פתאום, קול שבור. "עכשיו. אני רטובה מספיק. תזיין אותי".

עליתי. היא משכה את הזין לפתח, שפשפה אותו על הכוס, והכניסה אותי בעצמה. חם. צר. חלק.

שנינו גנחנו יחד. היא כרכה רגליים סביב המותניים שלי.

"עמוק. לאט בהתחלה. אני רוצה להרגיש אותך".

זיינתי אותה מיסיונרית על הספה הצרה, הברך שלי נתקעה בכרית, והיא צחקה וגנחה באותו משפט. "פאק, הספה הזאת, אל תעצור, הזין שלך ממלא אותי".

הציצים קפצו עם כל דחיפה. מצצתי פטמה, היא צעקה "כןןן", והקיר מאחורינו החזיר הד קטן. חשבתי לעצמי: "מחר כל הבניין יידע". לא היה לי אכפת.

היא דחפה אותי, התהפכה על הברכיים, תחת למעלה, כוס פתוח ומבריק.

"דוגי. חזק. תחזיק לי במותניים".

נכנסתי מאחורה. התחת שלה נדבק לבטן שלי, רטוב, חם. כל דחיפה הוציאה לה "אההה" קצר. יד שלי על הדגדגן, אצבעות מחליקות.

"שם. אל תוריד את היד. תזיין ותלחץ".

היא רעדה ראשונה שם. הכוס נסגר עליי, הירכיים קפצו, והיא גנחה לתוך הכרית: "אני גומרת, אל תעצור, תמשיך, פאק".

המשכתי עד שהרעידות נרגעו. היא הסתובבה, עיניים מבריקות, שיער דבוק ללחי.

"עכשיו אני רוכבת. אני רוצה לראות אותך כשאתה גומר".

התיישבתי. היא עלתה עליי, יד על הכתף, יד על הזין, והחליקה למטה עד הסוף. לאט. ואז מהר.

הציצים מול הפרצוף שלי. תפסתי, מצצתי, והיא רכבה כמו שהיא רצתה, עיגולים, ואז למעלה ולמטה, הכוס בלע אותי בכל ירידה.

"אתה קרוב", היא אמרה, כי הרגליים שלי רעדו. "איפה אתה רוצה?".

"עלייך", אמרתי. "על הבטן. אם את רוצה".

"אני רוצה לראות את השפריץ. תגיד לי".

היא זינקה עוד כמה פעמים, קשה, רטוב, הקול של הגופים על הספה, ואז ירדה ממני ותפסה את הזין ביד.

"גמור. עכשיו".

גמרתי. שפריץ חם על הבטן שלה, על הציצים, עוד טיפה על היד שלה. הראש שלי נפל אחורה. הנשימה נתקעה.

היא הסתכלה על זה, חייכה, ומרחה עם האצבע. "יפה. חם".

היא לא גמרה. עלתה שוב, שפשפה את הכוס על הזין שעוד היה חצי קשה, ורכבה על הדגדגן עד שגמרה שוב, קצרות, רועדת, "כןןן", הציפורניים בכתף שלי.

נשארנו ככה דקה. מזיעים. הספה חרקה. מהקיר לא בא כלום, רק המזגן שלה שנדלק לבד בדירה שממול.

היא קמה, לקחה את כוס הזכוכית מהשידה, נכנסה למטבח שלי כאילו היא גרה שם, ומילאה אותה סוכר מהצנצנת.

"התירוץ צריך להחזיק", היא אמרה. "אחרת השכנה מלמעלה תשאל למה אני עולה אליך יחפה".

"את השכנה", אמרתי.

"נכון. ומחר בלילה אני שומעת אותך דרך הקיר, אז אל תגמור לבד. תדפוק. או שאני אדפוק. עם מלח הפעם, כי נמאס לי מסוכר".

היא יצאה לחדר המדרגות, כוס מלאה ביד, תחת עדיין אדום מהספה, והנורה המהבהבת תפסה אותה באמצע המדרגה.

סגרתי את הדלת. מהקיר, דקה אחר כך, נשמע צחוק קטן. ואז דפיקה אחת, עדינה, כמו מישהי שאומרת לילה טוב עם האגרוף.

עניתי בדפיקה. הזין עוד זז במכנסיים. בקיצור, הסוכר שלי נגמר למחרת. לא התלוננתי.