ערב סווינגרס בנס ציונה

טוב, אז אני זה שהתחיל עם זה.

קוראים לי אורי, שלושים ושתיים, גר עם מיכל כבר ארבע שנים, והיא יודעת שאני חרמן על הרעיון של סווינגרס כבר חודשים. לא בסתר.

ישבנו במטבח בנס ציונה, אכלנו פיתה עם חומוס, ואמרתי לה ישר: "אני רוצה לנסות ערב עם זוג אחר. אם את לא בעניין, זה נגמר פה."

מיכל הסתכלה עליי, חייכה חצי חיוך, ואמרה: "אני בעניין. אבל אנחנו קובעים כללים, ואתה לא מאלתר לי באמצע."

יונתן וליאת הגיעו ביום חמישי לדירה שכורה ליד השוק. שניהם סביב השלושים, הוא עם זקן קצר וחולצה שחורה, היא עם שמלה כחולה ושיער אסוף.

כשפתחתי את הדלת, הרגשתי את הבטן מתהפכת. חשבתי לעצמי: אם מישהו בורח עכשיו, זה אני.

לא ברחנו.

ישבנו בסלון עם מים קרים, בלי אלכוהול, כי רצינו ראש צלול. מיכל הוציאה פתק מהתיק והקריאה: "נשארים באותו חדר. קונדום בכל חדירה.

מילה לעצירה: אדום. בלי צילום. כל אחד יכול לקום ולסיים, בלי דרמה. ומיכל ואורי לא נפרדים לחדר אחר."

ליאת הנהנה. "גם אצלנו ככה. ואם אני אומרת מספיק, יונתן עוצר. נקודה."

יונתן הסתכל עליי. "ואתה יזמת, אז אתה גם זה שבודק שכולם עדיין רוצים. לא רק בהתחלה."

"סגור," אמרתי.

השיחה התחילה במגושמות. עבודה, פקקים, השכנה שצועקת על הכלב.

ואז ליאת שאלה את מיכל מה מדליק אותה, ומיכל, בלי למצמץ, אמרה: "ידיים על הציצים, ומישהו שמדבר מלוכלך בלי להתבייש."

נעמד לי בתוך הג'ינס.

ליאת צחקה. "יופי. אני אוהבת לראות זוג שכבר יודע מה הוא רוצה."

קמתי, כי אם לא הייתי זז, הייתי נשאר דבוק לכורסה עד הבוקר. ניגשתי למיכל, הנחתי יד על העורף שלה ושאלתי בשקט: "עכשיו?"

"עכשיו," היא אמרה.

נישקתי אותה לאט, ואז יותר עמוק. ליאת קמה, באה מאחורי מיכל והעבירה אצבע על הכתף שלה. "מותר?"

"מותר," מיכל לחשה.

יונתן נשאר רגע על הספה, מסתכל, נושם. שאלתי אותו: "אתה בפנים?"

"בפנים," הוא אמר, וקם.

הורדנו בגדים בסלון, לאט, עם עצירות קטנות. שמלה, חולצה, ג'ינס, תחתונים. הציצים של מיכל יצאו קודם, פטמות קשות, והיא רעדה כשליאת ליטפה אותן.

"פאק, הידיים שלך חמות," מיכל אמרה.

ליאת חייכה. "תגידי לי אם זה יותר מדי."

"זה לא יותר מדי. תמשיכי."

ירדתי על הברכיים מול מיכל, פישקתי לה את הירכיים וליקקתי לה את הכוס. היא כבר הייתה רטובה, חמה, והטעם שלה על הלשון עשה לי את הראש דפוק.

היא תפסה לי בשיער. "כןןן, אורי, אל תזוז."

יונתן עמד ליד ליאת, הזין שלו קשה ביד, והיא הסתכלה עליי יורד למיכל ונשמה חזק. "אפשר להתקרב?" היא שאלה.

"כן," אמרתי, והזזתי קצת.

ליאת כרעה לידי. שתי נשים על השטיח, ואני באמצע, עם זין שכואב מרוב שהוא עומד. מיכל תפסה את הזין שלי וליקקה את הקצה. ליאת הסתכלה על יונתן. "בוא.

אני רוצה אותך בפה במקביל."

הוא התקרב. ליאת מצצה לו לאט, גניחות קטנות סביב הזין, ומיכל עשתה לי את אותו הדבר, עמוק יותר, עם יד על הביצים. אתם לא מבינים איזה רעש היה בחדר.

רטוב, נשימות, ומיכל שאומרת בין ליקוק לליקוק: "אני רוצה לראות אותך מזיין אותה. אבל רק אם היא אומרת."

ליאת הרימה את הראש. "אני אומרת. קונדום. ועכשיו."

שמתי קונדום. ליאת עלתה על הספה על ארבע, התחת שלה מולי, הכוס פתוח ורטוב. מיכל עמדה לידי, יד על הגב שלי. "לאט בהתחלה," היא אמרה. "ואחר כך תזיין כמו שאתה יודע."

נכנסתי לליאת. חם. צר. היא גנחה "אההה" ודחפה אחורה. "כן, ככה. עוד."

יונתן ניגש למיכל. "רוצה אותי?"

"רוצה," היא אמרה. "בפה קודם, ואז בתוכי."

הוא שם קונדום, היא ירדה לו קצת, ואז הוא השכיב אותה על השטיח לידנו ונכנס אליה במיסיונרית. ראיתי את הפנים שלה.

עיניים פקוחות, פה פתוח, והיא מסתכלת עליי בזמן שגבר אחר מזיין אותה.

"את בסדר?" שאלתי.

"אני מעולה," היא ענתה. "אל תעצור איתה."

זיינתי את ליאת בדוגי, יד על המותן, והיא דחפה את התחת אחורה בכל חדירה. "יותר חזק. תגיד לי מה אתה רואה."

"אני רואה כוס רטוב שבולע לי את הזין," אמרתי. "ואני רואה את האישה שלי גומרת לי מול העיניים אם הוא ימשיך ככה."

יונתן צחק בקצרה וליקק למיכל את הפטמה. "אז אני ממשיך."

החלפנו. ליאת רכבה עליי על הספה, ציצים זזים, ידיים שלי על המותניים שלה. היא קבעה את הקצב, לאט ואז מהר, והכוס שלה נסגר עליי בכל ירידה.

מיכל עלתה על יונתן לידנו, רוכבת גם היא, שיער דבוק לצוואר, וצעקה "כןןן, בדיוק שם."

ליאת רכנה אליי ולחשה: "אני גומרת. אל תזוז."

היא רעדה, הכוס התכווץ, והיא גנחה לי לתוך הפה. החזקתי אותה עד שנרגעה.

"עוד סיבוב?" שאלתי את כולם.

"עוד," מיכל אמרה. "אני רוצה אותך עכשיו. אותי."

ירדתי מליאת, החלפתי קונדום, ומיכל עלתה עליי. הכוס שלה היה חם ורטוב יותר ממה שהכרתי, או שככה זה הרגיש כי כל הערב הסתכלתי עליה עם מישהו אחר.

היא רכבה לאט, פטמות בידיים שלי, ואמרה: "תגמור כשאני אומרת. לא לפני."

ליאת ירדה ליונתן על השטיח, מצצה לו עמוק, יד על הביצים, והוא גנח בלי להתבייש. "אם את ממשיכה ככה, אני גומר."

"תגמור לי על הציצים," ליאת אמרה. "אני רוצה לראות."

הוא יצא מהפה שלה, היא המשיכה לשפשף, והשפריץ עלה לה על הציצים והצוואר. היא חייכה, מלוכלכת, מסופקת.

מיכל הסתכלה על זה וננעלה עליי יותר חזק. "עכשיו," היא אמרה. "תזיין אותי ותגמור."

הפכתי אותה לדוגי על קצה הספה ונכנסתי עמוק. קצר, חזק, רטוב. היא צעקה "אההה, כן, אל תעצור," והכוס שלה רעד כשהיא גמרה, רגליים רועדות, ידיים תופסות את הריפוד.

גמרתי שנייה אחריה, בתוך הקונדום, עם אנחה שנשמעה כאילו מישהו בעט לי בצלעות. נשארתי בתוכה עד שהנשימה חזרה.

"אדום לא נאמר אפילו פעם אחת," ליאת אמרה אחר כך, מתנגבת במגבת. "וטוב שככה."

התלבשנו לאט. יונתן לחץ לי יד בפתח, ליאת נישקה את מיכל על הלחי, והם ירדו למכונית שלהם. בלי הבטחות גדולות. רק "נכתוב אם מתאים לעוד ערב."

באוטו, בדרך הביתה, מיכל שתקה עד הרמזור הראשון.

"נו?" שאלתי.

"בתכלס," היא אמרה, "הייתי לחוצה עד שהבגדים ירדו. ואז הייתי הכי רטובה שהייתי השנה."

צחקתי. "אז הכללים על הפתק עבדו."

"הכללים עבדו," היא אמרה, ושמתי יד על הירך שלה. "אבל בבית אתה מזיין אותי עוד פעם. בלי קהל. רק כדי שאזכור של מי הכוס הזה בסוף."

"סגור," אמרתי, ונסעתי קצת יותר מהר ממה שצריך בנס ציונה אחרי חצות.