נעלתי את הקלייה בפרדס חנה

טוב, אז קוראים לי דפנה, אני בת ארבעים ושמונה, ויש לי קלייה קטנה בפרדס חנה. ביום רגיל אני מסיימת בשש, שוטפת ידיים מריח של פולים שרופים, והולכת הביתה.

בערב ההוא נשארתי כי הגיע משלוח מאוחר. שמונה שקים, חמים מהמשאית, והמקום הריח כמו שוקולד מריר וקלייה כהה.

ואז נכנס עומר. בן שלושים ושתיים, בעל בית קפה קטן בזכרון, שבא לאסוף הזמנה. חולצה אפורה, זרועות חזקות, ומבט כזה שבודק ולא ממהר.

"הגעת מאוחר," אמרתי.

"את אמרת עד תשע."

"אמרתי. וטוב שבאת."

בתכלס, מהרגע שהוא הרים שק והשריר בזרוע שלו זז, החלטתי. לא פלירט של שעה. אני רציתי אותו, והוא כבר הסתכל עליי כמו מישהו שגם רוצה.

נעלתי את הדלת. הברזל נשמע חזק במחסן השקט.

"דפנה?"

"ההזמנה יכולה לחכות עשר דקות. או ארבעים. אתה נשאר?"

הוא חייך. "אני נשאר."

"יופי. כי אני מובילה."

ניגשתי אליו, תפסתי את החולצה ומשכתי אותו לשולחן העץ בין השקים. הנשיקה הראשונה הייתה שלי. פה על פה, לשון, שיניים קלות על השפה שלו, והוא נאנח לתוכי.

חשבתי לעצמי: "הוא כבר קשה. מעולה."

היד שלי ירדה על המכנסיים. הזין שלו עמד חזק מתחת לבד, עבה, חם. לחצתי.

"פאק," הוא אמר.

"תוריד."

הוא הוריד חולצה. חזה רחב, בטן לא של דוגמן, של מישהו שעובד. אני פתחתי את הכפתור, הורדתי לו את המכנסיים והתחתונים ביחד, והזין קפץ החוצה.

עבה, ורוד כהה, עם טיפה בקצה.

ליקקתי את הטיפה. מלוח. הוא רעד.

"דפנה, את..."

"שקט. תחזיק לי בשיער אם בא לך, אבל אל תדחוף."

ירדתי על הברכיים על הרצפה הקרה. פתחתי פה ולקחתי אותו. לאט בהתחלה, רק את הראש, לשון מסביב, ואז יותר עמוק. ריח של עור וקצת זיעה אחרי נסיעה.

הזין מילא לי את הפה, חלק, קשה, והביצים שלו היו חמות בכף היד.

"אההה, כןןן," הוא גנח.

מצצתי בקצב, ריר על השפתיים, יד על הבסיס, והסתכלתי למעלה. העיניים שלו היו חצי עצומות.

"מספיק," אמרתי וקמתי. "עכשיו אני."

הורדתי את הגופייה. בלי חזייה, כי בחום של הקלייה אין לי כוח. הציצים שלי כבדים, פטמות כהות וקשות. הוא הושיט יד.

"מותר," אמרתי. "חזק."

הוא תפס, לחץ, מצץ פטמה. חום רץ לי ישר לכוס. פשטתי מכנסיים ותחתונים והתיישבתי על קצה השולחן, רגליים פתוחות.

"תרד לי."

הוא לא היסס. ברך על הרצפה, פה בין הרגליים, ולשון חמה על הכוס. אני כבר הייתי רטובה, והוא ליקק לאט ואז מהר, מצא את הדגדגן וסגר עליו שפתיים.

"ככה. אל תזוז משם."

אצבע אחת נכנסה, אחר כך שתיים. עקומות, לוחצות בפנים, והלשון לא עוזבת. הרגשתי את הירכיים רועדות. תפסתי לו בשיער.

"כן, עומר, ככה, אל תעצור."

גמרתי מהר. גל חד, כוס מתכווצת על האצבעות, וצעקה קצרה שנבלעה בין השקים. הוא המשיך ללקק עד שאמרתי די.

"קונדום בכיס שלי," אמרתי. "תשים. עכשיו."

הוא שם. אני משכתי אותו לעמידה, סובבתי אותו והתיישבתי עליו כשהוא נשען על השולחן. רוכבת. הזין נכנס בבת אחת, עמוק, מלא.

"פאק, את הדוקה," הוא אמר.

"ואתה עבה. תישאר. אני זזה."

רכבתי לאט, אחר כך חזק. ציצים קופצים, ידיים שלו על התחת שלי, והשולחן חורק. כל ירידה דחפה אותו עד הסוף. חם, רטוב, הקצב שלי.

"תזיין אותי מלמטה," אמרתי. "חזק."

הוא דחף. אני גנחתי לו לצוואר. "כןןן. עוד."

ירדתי, הסתובבתי, ידיים על שק קפה, תחת אחורה.

"דוגי. תיכנס."

הוא נכנס מאחור. עמוק יותר. יד אחת על המותן, השנייה על הציץ. כל חדירה השמיעה קול רטוב במחסן.

"יותר מהר."

הוא זיין מהר. אני דחפתי אחורה לקראתו. "אל תעצור. בדיוק ככה."

הרגל שלי רעדה. ביקשתי אצבע על הדגדגן. הוא שם. עיגול קטן, מהיר, והזין ממשיך.

גמרתי שוב. הפעם חזק יותר. "אההה, פאק, כן," והכוס סחטה אותו.

"אני קרוב," הוא אמר.

"תוציא. אני רוצה על הציצים."

הוא יצא, הוריד את הקונדום, ואני הסתובבתי וכרעתי. שתי ידיים על הציצים, פה פתוח קצת, עיניים עליו.

"תגמור. עכשיו."

הוא גמר. שפריץ חם על הציצים, על הצוואר, טיפה על השפה. הוא רעד, גנח, והזין קפץ ביד שלו.

לקחתי טיפה באצבע ומצצתי. "מלוח. טוב."

הוא צחק, עדיין מתנשם. "את משוגעת."

"אני בעלת הבית. יש הבדל."

ניגבנו עם מגבות של הקלייה. ריח של קפה וסקס בכל המחסן. הוא העמיס שלושה שקים לאוטו, ואני פתחתי לו את הדלת.

"שבוע הבא יש לך הזמנה חדשה," אמר.

"תגיע אחרי שמונה," עניתי. "ואל תשכח שאני נועלת.