וילה בקיסריה, וכללים על המקרר

טוב, אז אני התחלתי את זה.

לא יעל, לא רון, לא מאיה. אני, עומר, בן שלושים וארבע, עם רשימה על המקרר במודיעין שכתוב עליה "כללים" כמו שכותבים רשימת קניות.

הכרנו אותם בסדנת בישול זוגית, לפני שלושה חודשים. יעל ואני, רון ומאיה. ארבעה אנשים מעל שלושים ששרפו שום וצחקו יותר מדי.

בסוף הערב מאיה אמרה לי בשקט: "אתם נראים כמו זוג שלא מפחד לדבר על מה שהוא רוצה."

חשבתי לעצמי: "זה לא קורה לי."

ואז זה קרה. שיחות, כללים, ווילה קטנה בקיסריה ללילה אחד. בלי מצלמות, בלי אלכוהול מעבר לכוס, ובלי "נראה מה יהיה". רצינו לדעת מה יהיה.

בדרך לשם יעל שתקה חצי שעה, ואז אמרה: "אם אני אומרת די, אתה עוצר. גם אם אתה באמצע."

"גם אם אני באמצע," אמרתי. "וגם אם את באמצע."

היא חייכה. "בתכלס, אני יותר פוחדת שאתה תהיה ג'נטלמן מדי."

אתם לא מבינים איך וילה כזאת נראית כשאתה חרמן ומפחד ביחד. בריכה קטנה, סדין לבן, וארבעה מבוגרים שעומדים במטבח עם זיתים ולא נוגעים אחד בשני.

רון, גבוה, קעקוע ישן על האמה, שם את הכוס. "נחזור על זה בקול?"

מאיה הנהנה. שיער כהה אסוף, שמלה שחורה, ציצים שעשו לי בלגן בראש מהרגע שנכנסה.

"חדר אחד," אמרתי. "קונדום. מי שאומר די, הכול נעצר. בלי תמונות. בלי תחת, אלא אם מישהי מבקשת אחרת, והערב אף אחת לא ביקשה. מותר לנשק. מותר להגיד לא באמצע כן."

יעל הוסיפה: "ואני רוצה לראות אותך עם מאיה. לא מהצד. מולי."

מאיה הסתכלה עליה. "ואני רוצה שרון ירד לך. אם את רוצה."

יעל בלעה רוק. "אני רוצה."

השקט אחרי זה היה חם.

אני ניגשתי ליעל קודם. נישקתי אותה כמו בבית, לא כמו בהצגה, והיא נפתחה לי בפה, רטובה כבר מהעצב. שמעתי את רון נושף.

"קיצר," אמרתי, והושטתי יד למאיה.

היא באה. היד שלה הייתה קרה, והפה חם. נשיקה איטית, אחרת משל יעל, עם לשון שבודקת ולא בולעת. יעל עמדה צמודה אליי מהצד וראתה הכול.

"פאק," לחשה יעל. "נעמד לך."

"חרמן אותי," אמרתי לה, והתכוונתי לשתיהן.

הורדנו בגדים בלי טקס. השמלה של מאיה נפלה, ציצים כבדים, פטמות כהות וקשות.

יעל פשטה את השמלה שלה בעצמה, גוף שאני מכיר בעל פה ועדיין נעמדתי עליו כמו בפעם הראשונה.

רון בלי חולצה, זין עבה שכבר עמד, והוא הביט ביעל כמו מישהו שביקש רשות והרשות הגיעה.

"תיגע בי," אמרה מאיה, והושיבה אותי על קצה המיטה.

ירדתי לה עם היד בין הרגליים. הכוס שלה היה רטוב, חם, חלקלק על האצבעות. היא גנחה "אההה" ישר לתוך הפה שלי, והירכיים נפתחו.

יעל כרעה מול רון. ראיתי את היד שלה על הזין שלו, לאט, ואז את הפה. היא מצצה לו כמו שהיא מוצצת לי כשהיא רוצה להשתלט, עמוק, עם רוק, והסתכלה עליי תוך כדי.

חשבתי לעצמי: "היא לא בורחת. היא נהנית."

מאיה דחפה אותי לאחור. "עכשיו אתה."

היא ירדה לי. פה חם על הזין, לשון על הכיפה, יד על הביצים, והיא לא מיהרה. "כןןן," שמעתי את עצמי, מטומטם וחרמן.

יעל הרימה עיניים מהזין של רון וחייכה עם רוק על השפתיים.

"תלקקי לה," אמר רון למאיה, ואז תיקן את עצמו והסתכל על יעל. "אם את רוצה אותי שם."

"אני רוצה," אמרה יעל, ונשכבה.

רון ירד לה. לשון איטית על הכוס של אשתי, והיא תפסה לי את היד חזק. "אל תסתכל הצידה," לחשה. "תסתכל."

הסתכלתי. הרגליים שלה רעדו. מאיה עלתה עליי, שפשפה את הכוס הרטוב על הזין בלי להכניס, והקונדום כבר היה ביד שלי כי ככה סיכמנו.

"שים," אמרה. "ותזיין אותי כבר."

לבשתי. היא ירדה עליי ברוכבת, לאט עד הסוף, חם וצר דרך הגומי, והציצים זזו לי מול הפנים. תפסתי פטמה בפה. היא רכבה חזק, "אההה, כן, ככה," והמיטה חרקה.

יעל גמרה ראשונה. קול קצר, חד, הגוף שלה מתקפל על הפה של רון, ואז צחוק קטן ומלוכלך. "פאק. אל תעצור. עוד."

הוא לא עצר. אני הפכתי את מאיה לדוגי, ידיים על המותניים, זין נכנס עמוק, והיא דחפה תחת אחורה. "יותר. אל תהיה נחמד."

זיינתי אותה כמו שביקשה, קצב קצר, חזק, והסתכלתי על יעל. היא כבר הייתה על הגב, רון עם קונדום, נכנס אליה במיסיונרית. העיניים שלה עליי. הפה פתוח.

"כןןן. אני רואה אותך."

החדר היה רעש. עור, מיטה, גניחות, שמות. מאיה הושיטה יד אחורה ותפסה לי את הירך. "תישאר. אני קרובה."

שפשפתי לה את הדגדגן עם האצבע תוך כדי זיון. היא רעדה, הכוס נסגר עליי בגלים, והיא גמרה בצעקה קצרה לתוך הכרית, לא יפה, אמיתית.

"תיכנס ליעל," אמרתי לרון, והתכוונתי להחליף, כי ככה דיברנו בדרך. הוא יצא, אני יצאתי, קונדומים חדשים, בלי בלגן.

חזרתי לאשתי. היא משכה אותי למיסיונרית, רגליים על המותניים, והכוס שלה היה רטוב ונפוח מהלשון של רון. נכנסתי הביתה. מוכר. שלי.

ועדיין אחר, כי מאיה גנחה ליד האוזן שלה בזמן שרון זיין אותה מהצד, דוגי, יד של יעל על הציץ של מאיה.

"תגמור לי בפה," לחשה יעל פתאום. "אני רוצה את זה. תוציא."

יצאתי, הורדתי את הקונדום, והיא כרעה. פה חם, עמוק, עיניים למעלה. רון גמר ראשון, על הגב התחתון של מאיה, שפריץ ארוך, והיא צחקה באמצע הגניחה. "וואי. חם."

יעל מצצה חזק יותר. "גמור," אמרה על הזין. "אני רוצה לטעום."

גמרתי לה בפה. קצר, חזק, הרגליים ננעלו, והיא בלעה והשאירה טיפה על השפה בכוונה, בשבילי.

שכבנו ארבעתנו על הסדין ההרוס, מזיעים, צוחקים כמו אנשים ששרדו משהו שהם בעצמם הזמינו.

"די," אמרה מאיה אחרי דקה, רך, לא עצירה. "לי זה מספיק. היה מושלם."

"גם לי," אמרה יעל, וראשה על החזה שלי.

בדרך הביתה, כביש החוף ריק, יעל שמה יד על הירך שלי.

"אתה בסדר?" שאלה.

"אני בסדר. את?"

"אני רטובה עוד פעם רק מלהיזכר איך רון יורד לי ואתה מסתכל."

צחקתי. "אז הכללים עבדו."

"הכללים עבדו," אמרה. "רק אל תשכח למחוק את הדף מהמקרר לפני שאמא שלך קופצת לקפה."

"הדף נשאר," אמרתי. "נוסיף שורה."

"איזו?"

"פעם הבאה אני מתחיל יותר מוקדם.