גשם, יין ושלישייה בגבעתיים

טוב, אז שתדעו מראש: זה לא נפל עלינו מהשמיים.

חודשים דיברנו על שלישייה, רותם ואני, על הספה בגבעתיים, אחרי זיון רגיל, כשהיא עוד רטובה ואני עוד מנסה לנשום.

רותם בת שלושים ואחת. אני גיא, שלושים ושלוש. לינוי, החברה שלה מהסטודיו, בת שלושים וארבע. לא זרה מאתר.

מישהי שכבר ישבה אצלנו עם יין, ורותם אמרה כאילו בצחוק: "אם פעם נעשה את זה, זה איתה".

לינוי לא ברחה. היא חייכה ואמרה: "אם שניכם רוצים, תדברו איתי כמו גדולים. לא ברמזים".

אז דיברנו. כמו גדולים. פתק על המקרר: מילה לעצירה, אף אחד לא נגרר, אין צילומים, ואם מישהו קם באמצע, נגמר בלי דרמה. אני לא יזמתי.

רותם דחפה את זה, ואני אמרתי כן רק אחרי ששמעתי את לינוי אומרת את זה בקול, בעיניים פקוחות, בלי צחוק.

הערב הזה, רותם שלחה לי מהעבודה: "גשם מטורף. לינוי באה אחרי שמונה. אם אתה עדיין בפנים, תגיד כן עכשיו".

כתבתי כן. הלב דפק לי כמו מטומטם.

היא נכנסה רטובה, מעיל שחור, שיער כהה דבוק ללחי, בקבוק ביד. "אל תסתכלו עליי כאילו אני המתנה", היא אמרה וצחקה. "אני גם רוצה לאכול לפני שמישהו מוריד לי תחתונים".

אכלנו פיתה וחומוס עומדים ליד השיש. כוס אחת כל אחד, לא יותר. הגשם דפק על החלון. רותם בגופייה דקה בלי חזייה, הפטמות כבר עמדו, ואני ניסיתי לא לנעוץ מבט.

"אתה רועד", לינוי אמרה.

"קצת", אמרתי. חשבתי לעצמי: "זה לא קורה לי".

רותם ניגשה אליה ראשונה. לא אליי. שמה יד על הלחי ונישקה לאט, ואז עם לשון, עמוק. לינוי נאנחה לתוך הפה שלה. "אההה. חיכיתי לזה חודשים".

הזין שלי נעמד כל כך מהר שכמעט כאב במכנסיים.

רותם הסתכלה עליי. "בוא. אל תעמוד שם כמו אורח".

ניגשתי. לינוי תפסה לי את החולצה ומשכה. "תנשק אותי גם, גיא. לא רק תסתכל".

נישקתי. פה חם, טעם יין וגשם. רותם מאחוריי, יד על הזין מעל הבד, לוחצת. "וואי, הוא כבר אבן", היא לחשה. "חרמנת אותו בשנייה".

"אז תוציאו אותו", לינוי אמרה. "בא לי לראות".

ירדנו לסלון. הבגדים ירדו בלי טקס. הגופייה של רותם עפה, ציצים קטנים וזקורים, פטמות כהות וקשות. ליקקתי אחת, מצצתי, והיא גנחה לי באוזן. "כןןן, חזק יותר".

לינוי פשטה את השמלה. נשארה בתחתונים שחורים, רטובים באמצע. "אני כבר רטובה. אל תעשו מזה סיפור".

שמתי יד בין הרגליים שלה מעל הבד. חם. היא דחפה את האגן לכף היד. "תיכנס עם האצבע. אל תחכה לאישור שני".

הזזתי את התחתונים. הכוס חלק, רטוב, נפתח לי על האצבע. היא רעדה. "אההה. עוד אחת".

רותם ירדה על הברכיים מולי. הוציאה את הזין, ליקקה מהביצים עד הכיפה, ואז הכניסה אותו לפה. עמוק. "מממ".

לינוי כרעה לידה, האצבע שלי עוד בתוכה. "תני לי גם".

הן התחלפו. פה של רותם, פה של לינוי, לשון על לשון סביב הזין. חם, רטוב, מבולגן. רוק על הביצים. "פאק", אמרתי. "אתן לא מבינות מה זה".

"אנחנו מבינות", רותם צחקה, הפה מבריק. "אל תגמור. עוד לא זיינת אף אחת".

השכבתי את לינוי על הספה. רותם פשטה לה את התחתונים עד הסוף. הכוס ורוד, פתוח, מבריק. רותם ירדה לה ראשונה, ליקקה לאט, ואז מהר, אצבע בפנים.

לינוי תפסה לה בשיער. "כןןן, ככה, אל תעצרי".

רותם הרימה ראש. "בוא תטעם".

ליקקתי. מלוח ומתוק, חם, והכוס נסגר על הלשון. היא רעדה מתחתיי. "אההה, גיא, עוד, אל תזוז מהדגדגן".

ופתאום אני מרגיש את רותם עולה לי על הפרצוף. הכוס שלה מוכר, רטוב נורא, והיא רוכבת על הפה בזמן שלינוי ממשיכה לגנוח לידנו.

"תזיין אותה", רותם אמרה, קול שבור. "אני רוצה לראות את הזין שלך בתוכה".

לינוי הסתובבה על ארבע. התחת מורם, גב קשתי. "דוגי. לאט בכניסה, ואז חזק. אם אני אומרת די, אתה עוצר".

"ברור".

נכנסתי. הכוס חם, צר, נסגר עליי עד הביצים. "פאק". היא דחפה אחורה. "עוד. אל תהיה עדין עכשיו. תזיין אותי כבר".

זיינתי. חזק. הספה חרקה, הגשם על החלון, והתחת שלה נחבט לי בירכיים. רטוב ורועש.

רותם כרעה מול הפרצוף שלה, פישקה רגליים, ולינוי ירדה לה. ליקקה לה את הכוס בזמן שאני דופק מאחורה. רותם גנחה בקול. "כןןן, שניכם, פאק, אל תעצרו".

החלפנו. רותם על הגב, מיסיונרית, רגליים על הכתפיים שלי. נכנסתי עמוק, לאט, ואז מהר. היא שרטה לי את הגב. "ככה. אל תצא".

לינוי ישבה לה על הפרצוף. רותם ליקקה אותה מלמטה, ואני ראיתי את הציצים של לינוי קופצים. תפסתי פטמה, צבטתי קלות. "כן", היא אמרה. "ככה. אל תרד מזה".

רותם גמרה ראשונה. הכוס התכווץ על הזין, רעד, והיא צעקה לתוך הירכיים של לינוי. "אההה, אני גומרת, אל תצא, אל תצא".

לא יצאתי. המשכתי לאט עד שהרעידות נרגעו והיא צחקה צחוק קצר, הרוס.

לינוי דחפה אותי לשבת. עלתה עליי, רוכבת, יד על החזה. "עכשיו אני". הכוס בלע את הזין עד הסוף. היא רכבה מהר, התחת נחבט, רטוב, והכיפה שלי עלתה לה עמוק בכל ירידה.

רותם ליקקה לה את הדגדגן מלמעלה תוך כדי. לינוי איבדה קצב. "כןןן, שם, אל תזוזו. אני גומרת".

היא גמרה עליי. כל הגוף רעד, הכוס שטף אותי, והיא צעקה "פאק, פאק" ונפלה על החזה שלי, נושמת כמו אחרי ריצה.

"איפה אתה רוצה לגמור?" רותם שאלה, קול צרוד.

"בפה", לינוי אמרה לפניי. "שתינו. תגמור לנו על הלשון".

ירדתי מהספה. הן כרעו, פה ליד פה, לשונות בחוץ, עיניים עליי. רותם סגרה יד על הזין ומשכה מהר, לינוי ליקקה את הכיפה בין המשיכות.

"אני גומר".

שפריץ ראשון על הלשון של לינוי. שני על השפה של רותם. הן נישקו באמצע, גמר מעורבב, מלוכלך, וצחקו לתוך הנשיקה.

נשכבתי על השטיח. הרגליים רעדו. הגשם עוד ירד.

רותם זרקה עליי שמיכה. "נו. שרדת".

לינוי הרימה את הבקבוק הריק. "היין נגמר, והזין שלך גם. מישהו מזמין שווארמה, או ששלושתנו נרדמים כמו דבילנים?"

צחקתי. "שווארמה. ואף אחד לא נוגע בפתק על המקרר עד מחר".