גשם, שוקולד, והיא נשארה

טוב, אז זה לא היה דייט.

אני אמיר, שלושים וארבע, וביום חמישי בערב נשארתי לבד בסדנת השוקולד של נועם בפלורנטין, כי הוא ברח הביתה והשאיר אותי לסגור.

בחוץ ירד גשם תל אביבי כבד, כזה שסוגר רחובות, והריח בפנים היה קקאו, חמאה וסוכר חם.

ואז נכנסה אישה עם מעיל נוטף ושיער דבוק ללחיים.

יעל, שלושים ואחת, גרה שתי חצרות משם, ראתה אור ורצתה משהו חם לפני שהאוטובוס יטביע אותה.

אמרתי לה: "הטעימות נגמרו, אבל אם את נשארת חמש דקות אני נותן לך את מה שנשאר בסיר."

היא צחקה, פשטה את המעיל, ואמרה: "חמש דקות זה שקר, נכון?"

"בתכלס, כן."

שמתי לה על הכף גנאש כהה, והיא לקחה אותו לאט, עם הלשון, והשאירה נקודה בזווית הפה.

חשבתי לעצמי: "אם אני לא זז עכשיו, אני מתחרט על זה שבוע."

ניגשתי, הרמתי אצבע, ושאלתי: "אפשר?"

היא הסתכלה לי ישר בעיניים ואמרה: "תוריד. ולא רק מהפה."

מחקתי לה את השוקולד עם האגודל, והיא תפסה לי את היד ומצצה את האצבע עד הסוף.

חם, רטוב, ואיטי.

"את לא מבינה מה זה עשה לי," אמרתי לה, "נעמד לי עוד לפני שהדלת ננעלה."

הלכתי לדלת, סובבתי את המפתח, וכיביתי את האור של הרחוב.

נשאר רק האור החם מעל השיש.

"אני יוזם," אמרתי, "אבל את אומרת לי אם לעצור."

"אל תעצור," היא אמרה, "אני רוצה אותך. עכשיו."

נישקתי אותה.

הפה שלה היה מתוק ומר ביחד, והגשם דפק על הזכוכית כמו מישהו שמבקש להיכנס ואין לו סיכוי.

הורדתי לה את החולצה.

הציצים שלה היו מלאים, הפטמות קשות מהקור ומהחרמנות, ואני תפסתי אחת ביד ומצצתי את השנייה עד שהיא גנחה: "אההה, כןןן."

היא פתחה לי את הג'ינס בעצמה.

"תראה לי," אמרה.

הוצאתי את הזין.

הוא היה קשה, חם, והכיפה כבר מבריקה.

יעל ירדה על הברכיים על השטיח הדק, אחזה בי ביד, והעבירה לשון מהביצים עד הקצה.

"פאק," אמרתי.

היא הכניסה אותי לפה, לאט בהתחלה, ואז עמוק יותר, עם יד על מה שנשאר בחוץ, ורוק שירד לה על הסנטר.

הרחתי קקאו והרחתי אותה.

החזקתי לה בשיער, לא חזק, ושאלתי: "ככה?"

היא הרימה עיניים, הזין עדיין בפה, והנהנה.

"תמציצי לי עוד," אמרתי, "ואז אני יורד לך."

היא מצצה עד שהברכיים שלי רעדו, ואז קמתי והושבתי אותה על השיש החם.

הפשטתי לה את המכנסיים ואת התחתונים.

הכוס שלה היה רטוב, פתוח, והירכיים שלה נרעדו כשהעברתי אצבע לאט בין השפתיים.

"את כוסית מטורפת," אמרתי לה באוזן.

"תלקקי," היא אמרה, "אל תזייני עדיין."

ירדתי לה.

הלשון שלי על הדגדגן, לאט, ואז יותר מהר, ואצבע אחת בפנים, חמה ורטובה מסביבי.

היא תפסה לי את הראש.

"כן, שם, אל תזוז."

ליקקתי אותה עד שהיא התחילה לרעוד, והקול שלה נשבר: "אההה, אני גומרת, אל תפסיק."

היא גמרה לי על הפה, הירכיים נסגרו, והשיש חרק מתחתיה.

קמתי, ניגבתי את הסנטר, והזין שלי כאב מרוב שהוא רצה להיכנס.

"יש לי קונדום בארנק," אמרתי.

"תביא," היא אמרה, "ואז תזיין אותי כבר."

שמתי, החזקתי לה את הירך, ונכנסתי לאט.

חם.

צר.

רטוב עד הסוף.

"פאק, יעל."

"עוד," היא לחשה, "כולו."

דחפתי עד הביצים, ונשארתי שם שנייה, שנינו נושמים אחד על השני.

ואז התחלתי לזוז.

מיסיונרית על השיש, לאט, כל כניסה עם קול רטוב, והפטמות שלה מתחככות לי בחזה.

היא נשכה לי את הכתף.

"יותר חזק."

נתתי יותר חזק.

הסיר מאחוריה זז, כף נפלה על הרצפה, ולא היה לנו אכפת.

"תרדי," אמרתי, "אני רוצה אותך מאחורה."

היא ירדה, נשענה על השיש, והתחת שלה עלה מולי עגול וחם.

נכנסתי מדוגי.

היד שלי על המותן, היד השנייה בין הרגליים, על הדגדגן, והזין נכנס עמוק בכל דחיפה.

"אההה, כןןן, ככה," היא אמרה, "תזיין אותי, אל תעצור."

הגשם התגבר.

הרגשתי את הכוס שלה נסגר עליי, והזיעה של שנינו הייתה מתוקה מרוב חום.

"תעלי עליי," אמרתי.

התיישבתי על הכיסא הגבוה, והיא עלתה, רגליים פתוחות, והחליקה עליי עד הסוף.

רוכבת.

לאט בהתחלה, ואז מהר, הציצים זזים לי מול הפנים, ואני מוצץ פטמה בין דחיפה לדחיפה.

"אני עוד פעם," היא אמרה, "תישאר בפנים."

החזקתי לה את התחת בשתי ידיים ועזרתי לה לרדת חזק.

היא גמרה רוכבת, רועדת, והציפורניים שלה בכתפיים שלי.

"פאק, פאק, כן."

אני כבר על הקצה.

"איפה את רוצה אותי?" שאלתי.

היא ירדה מהזין, ירדה שוב על הברכיים, והורידה לי את הקונדום.

"תגמור לי בפה."

היא מצצה מהר, יד על הביצים, עיניים עליי.

"יעל, אני גומר."

גמרתי.

שפריץ חם לתוך הפה שלה, ואז עוד אחד על הלשון, והיא בלעה והמשיכה למצוץ לאט עד שהרגליים שלי כמעט נפלו.

שקט.

רק הגשם, והנשימה שלנו, וריח של קקאו וסקס.

היא קמה, ניגבה את הפה בגב היד, וצחקה.

"חמש דקות, אמרת."

"קיצר," אמרתי, "השעון שלי שבור."

התלבשנו בגדים חצי הפוכים, שטפתי את השיש, והחזרתי את הכף מהרצפה למקום שלה.

פתחתי לה מטרייה עד השער.

היא נישקה אותי פעם אחרונה, מתוקה ועדיין קצת מלוחה, ואמרה: "אם נועם שוב בורח, תשאיר אור."

בבוקר נועם שלח: "סגרת?"

עניתי: "כן. גם את הדלת. השוקולד נגמר.