הסאונד כבה בבית שאן
טוב, אז זה היה בבית שאן, אחרי חזרה של איזה מופע עירוני באמפי.
אני עידו, שלושים וארבע, סאונד. היא רוני, שלושים ואחת, תאורה. כל הערב היא עלתה וירדה בסולם עם טייץ שחור וגופייה, והזיעה על הצוואר שלה עשתה לי בלגן בראש.
בתכלס, מהשעה שמונה לא הצלחתי להתרכז בכבלים.
כשכולם הלכו, נשארנו שנינו לארוז. האוויר בעמק היה חם, האבנים עוד החזיקו חום, ומאחורי הבמה היה שקט כזה ששומעים את הנשימה.
היא כיבתה את הפנס האחרון ואמרה: "זהו, נגמר."
אני סגרתי את המיקסר, הסתכלתי עליה ואמרתי ישר: "רוני, אני רוצה אותך. פה. עכשיו. אם את רוצה."
היא הרימה גבה, חייכה, וניגשה עד שהציצים שלה כמעט נגעו לי בחזה.
"רציתי את זה מהסאונד צ'ק," היא אמרה. "תנעל את השער הצדדי. יש לי מפתח, ואני נשארת כי אני רוצה להישאר."
נעלתי. לא כדי לכלוא. כדי שלא יכנסו.
חזרתי, תפסתי לה את המותן ונישקתי אותה חזק. הפה שלה היה חם, הלשון שלה נכנסה בלי משחקים, והיא נאנחה לי לתוך הנשיקה.
"פאק, עידו."
היד שלי ירדה על התחת שלה מעל הטייץ. עגול, חם, מתהדק לי בכף.
חשבתי לעצמי: "זה לא קורה לי בבית שאן."
ואז זה קרה.
היא משכה לי את החולצה, העבירה ציפורניים על החזה, וירדה עם היד ישר לזין.
"נעמד לך כבר מהסולם, נכון?"
"מהרגע שעלית."
היא פתחה לי את הג'ינס, הוציאה אותו, והזין קפץ לה ליד.
קשה. חם. פועם.
"וואי," היא לחשה, וליטפה מהכיפה עד הביצים. "עבה."
אתם לא מבינים איך היא הסתכלה עליו.
הורדתי לה את הגופייה. בלי חזייה. ציצים מלאים, פטמות כהות וזקורות מהאוויר החם.
לקחתי אחת לפה, מצצתי, נשכתי קלות, והיא גנחה: "אההה, כןןן, עוד."
היד השנייה שלי נכנסה לטייץ. בלי תחתונים.
הכוס שלה היה רטוב לגמרי, חלק, חם, והאצבעות שלי החליקו ישר פנימה.
"פאק, את נשפכת."
"חרמנת אותי כל הערב עם הידיים האלה על הכבלים," היא אמרה. "תוריד לי את זה."
הפשטתי לה את הטייץ. היא בעטה אותו הצידה, נשענה על ארגז הציוד, ופתחה לי רגליים.
ירדתי לה.
ליקקתי את הכוס לאט בהתחלה, מהפתח עד הדגדגן, ואז יותר חזק. טעם מלוח, רטוב, שלה.
היא תפסה לי בשיער.
"ככה. אל תעצור. תלקק לי."
הלשון שלי עבדה עליה, שתי אצבעות בפנים, והיא התחילה לרעוד.
"אההה, עידו, אני גומרת, אל תזוז."
היא גמרה לי על הפה. הירכיים נסגרו, הכוס התכווץ על האצבעות, והיא צעקה קצרה לתוך האבן.
קמתי עם הזין עומד כמו מטומטם.
היא ירדה על הברכיים על המזרן הישן ששמנו מתחת לכבלים, תפסה אותו ביד, וליקקה את הכיפה.
ואז הכניסה לפה.
חם. רטוב. עמוק.
היא מצצה לאט, אחר כך מהר, היד על הביצים, והרוק ירד לה על הסנטר.
"קיצר, רוני, הפה שלך."
היא הוציאה אותו לרגע, חייכה עם שפתיים מבריקות ואמרה: "אל תגמור עוד. תזיין אותי."
הפכתי אותה על הארגז. תחת למעלה, גב קמור, כוס פתוח ורטוב מתחתי.
שמתי את הכיפה על הפתח.
"כן?"
"כן. תכניס. תזיין אותי כבר."
נכנסתי במכה אחת.
חם. צר. רטוב עד הסוף.
שנינו גנחנו ביחד.
"פאק."
"אההה, כזה עבה."
זיינתי אותה בדוגי, ידיים על המותניים, והאגן שלי נחבט לה בתחת. כל חדירה הוציאה ממנה קול קטן ורטוב.
"יותר חזק. אל תתבייש."
הכיתי יותר חזק. הביצים נחבטו בה. היא דחפה אחורה ובלעה אותי עד השורש.
"כןןן, ככה, תזיין את הכוס שלי."
העברתי יד קדימה, מצאתי את הדגדגן, ושפשפתי בזמן שנכנסתי.
היא רעדה.
"אני עוד פעם. פאק, אני גומרת."
היא גמרה על הזין. הכוס לחץ, רטט, ונשפך לי על הביצים.
יצאתי רגע כי כמעט גמרתי.
היא הסתובבה, עלתה על הארגז, ומשכה אותי אליה.
"בוא. אני רוכבת."
התיישבה עליי בפיסוק, תפסה את הזין, והורידה את עצמה לאט עד שישבתי בתוכה עד הסוף.
הציצים קפצו מול הפנים שלי. תפסתי פטמה בפה והיא התחילה לזוז.
למעלה. למטה. סיבוב.
רטוב. חם. צמוד.
"תסתכל עליי," היא אמרה. "אני רוצה לראות אותך כשאני מזדיינת עליך."
הסתכלתי. העיניים שלה חצי עצומות, הפה פתוח, והכוס בולע אותי בכל ירידה.
"את פצצה," אמרתי. "כוסית חרמנית."
היא צחקה קצרה וזיינה יותר מהר.
"תגמור לי אחר כך בפה. קודם תרגיש אותי."
פתאום הרגשתי את כל החום שלה, את הרעד בירכיים, את הידיים שלה על החזה שלי.
היא גמרה שלישית, קצרה וחדה, וקרסה לי על הכתף.
"עוד," היא לחשה. "מיסיונרית. אני רוצה את המשקל שלך."
השכבתי אותה על המזרן. רגליים על הכתפיים שלי. נכנסתי עמוק.
הפעם לאט, ואז חזק, ואז לאט.
כל כניסה הוציאה ממנה "אה" קטן.
"כן. שם. אל תצא."
זיינתי אותה עד שהאבן מתחתינו חרקה והשיער שלה נדבק לה ללחי.
"עידו, אני קרובה שוב. תשפשף לי."
האגודל על הדגדגן, הזין עמוק, והיא התפוצצה.
"אההה, כןןן, פאק, כן."
הגוף שלה רעד, הכוס נסגר עליי, ואני כבר לא החזקתי.
"איפה?"
"בפה. אמרתי בפה. תגמור לי בפה."
יצאתי. היא ירדה מהר, פתחה פה, והכניסה את הכיפה.
שתי משיכות של היד שלה והכל עלה.
גמרתי.
שפריץ חזק, חם, על הלשון, על השפתיים, וטיפה על הסנטר.
היא לא זזה. מצצה עד הסוף, בלעה, וליקקה את מה שנשאר.
"וואי," היא אמרה, וניגבה את הפה בגב היד. "היית צריך להגיד את זה בשש, לא בשתיים-עשרה."
נשכבתי לידה על המזרן המטונף, שנינו מזיעים, והזין עוד רועד.
היא נתנה לי מכה קלה על החזה.
"מחר יש פירוק ציוד בשמונה. אם תאחר, אני נועלת אותך בחוץ."
"ואם אגיע בשבע?"
היא חייכה.
"אז נבדוק אם הארגז עוד עומד.
תגובות לסיפור (0)