כשמעיין הפסיקה להיות רק חברה

טוב, אז אני דנה, בת שלושים ואחת, ואתם לא מבינים כמה זמן שיקרתי לעצמי.

מעיין ואני חברות ארבע שנים. היא בת עשרים ושבע, גרה בראש העין, ואני בבת ים, שני חדרים ומרפסת שמריחה מים.

אתמול הייתה הופעה בקאמרי. לא דייט. סתם כרטיסים זולים ושתי חברות שצוחקות על אותם שירים.

בדרך חזרה הגשם נפתח, אוטובוסים מתים, והיא אמרה: "אני ישנה אצלך. בלי דרמות."

חשבתי לעצמי: "זה לא קורה לי. היא רק חברה."

בתכלס, כל המונית הסתכלתי על הירך שלה מתחת לשמלה הרטובה, והכוס שלי נרטבה בלי שנגעתי בעצמי.

בבית היא בעטה נעליים, צחקה, והלכה למקלחת כמו מי שגרה פה.

יצאה במגבת. שיער שחור רטוב על הכתפיים, ציצים קטנים וזקורים מתחת לבד, טיפות על הצוואר.

"יש לך חולצה?" היא שאלה.

"יש," אמרתי, ולא זזתי.

היא הרימה גבה. "מה, דנה. את מסתכלת עליי כאילו אני ארוחת ערב."

"כי את," אמרתי. "ונמאס לי לשקר. אני רוצה אותך. לא כידידה."

השקט היה קצר. היא חייכה את החיוך הזה, הישן, רק שהפעם הוא ירד לי לבטן.

"את לא טועה," היא אמרה. "בואי. ואם אני אומרת לעצור, את עוצרת."

"סגור. ואת אותו דבר."

ניגשתי. יד על המותן. המגבת חמה ולחה, והעור מתחתיה רותח.

"בטוחה?" שאלתי שוב, כי הראש שלי עדיין צרח.

"בטוחה," היא אמרה, ומשכה אותי לפה. "תנשקי אותי כבר, יא פחדנית."

הנשיקה הייתה רעבה. לשון, שיניים קלות, טעם של מסטיק ומלח מהגשם.

היא גנחה לי לתוך הפה: "אההה. סוף סוף."

הורדתי את המגבת. היא עמדה עירומה, עור לח, פטמות כהות וקשות, כוס עם שיער קצר ומסודר, כבר מבריק.

"פצצה," אמרתי. "את פצצה, וחרמנת אותי כל הדרך."

"ואת עדיין לבושה, וזה מעצבן," היא אמרה, ופתחה לי כפתורים בידיים לא יציבות.

החולצה נפלה. החזייה גם. היא תפסה לי ציץ, ליקקה פטמה, מצצה חזק עד שצעקתי.

"כןןן. עוד."

היא ירדה על הברכיים על השטיח, הורידה לי ג'ינס ותחתונים ביחד, ונשארתי עם גרביים כמו אידיוטית.

"נרטבת לי לגמרי," היא לחשה, ואצבע עברה לי על הכוס, איטית, מפצלת. "תראי איזה רטוב. נוטף לך על הירך."

"בגללך," אמרתי, והקול שלי נשבר. "תמצצי לי. אני רוצה את הפה שלך עליי."

היא פשקה לי את הרגליים, ליקקה מהחור עד הדגדגן, לאט, ואז ברחבה ומהר.

הלשון חמה. האצבעות פתחו אותי. שמעתי את הרטיבות, מלוכלכת וטובה.

"אההה, מעיין, ככה. אל תעצרי."

תפסתי לה בשיער. היא מצצה לי את הדגדגן, שתי אצבעות בפנים, מתעקלות למקום שגרם לי לעמוד על קצות האצבעות.

הרגליים רעדו. הבטן ננעלה.

"אני גומרת. פאק. אני גומרת."

היא לא עצרה. הגמירה עלתה מהבטן, הכוס נהדקה על האצבעות שלה, ושפריץ קטן ניתז לה על הסנטר.

"וואו," היא צחקה, מלוכלכת ומרוצה. "לא ידעתי שאת כזאת."

"גם אני לא," אמרתי, ומשכתי אותה למיטה. "עכשיו תורי. תשכבי ותפתחי לי."

היא נשכבה, ברכיים לצדדים, כוס ורודה, נפוחה, מבריקה ממש.

ירדתי לה. ריח של עור, גשם, וחרמנות. טעם מלוח ומתוק על הלשון.

ליקקתי לאט, סביב, ואז ישר על הדגדגן, והיא קפצה.

"דנה. אלוהים. הפה שלך."

הכנסתי אצבע. עוד אחת. היא הייתה צרה, חמה, רטובה עד המפרק, והשרירים תפסו אותי.

"עוד," היא אמרה, קול צרוד. "תזייני אותי עם היד. אל תפסיקי ללקק."

ליקקתי וזיינתי, קצב יציב, האגודל על הדגדגן כשהלשון התעייפה, ואז שוב הלשון כי היא ביקשה.

היא תפסה לי את הראש. "כןןן. שם. בדיוק שם. אל תזוזי מהקצב."

הפכתי אותה. דוגי. תחת עגול באוויר, גב מתקמר, כוס פתוחה ומבריקה בין הרגליים.

מאחור ליקקתי לה, מהתחת עד הכוס, והיא קיללה לתוך הכרית.

"אההה. דנה. את הורגת אותי."

שלוש אצבעות, עמוק, לאט ואז חזק. היד השנייה על הדגדגן, מעגלים קטנים.

"את רוצה לגמור ככה?"

"לא," היא התנשפה. "אני רוצה לרכוב עלייך. תשכבי. עכשיו."

שכבתי. היא עלתה, כוס על כוס, והתחככה.

הדגדגנים נפגשו. רטוב על רטוב. חם, מחליק, מלוכלך בדיוק כמו שרציתי.

היא רכבה. ידיים על הציצים שלי. פטמות בין האצבעות. השיער הרטוב נופל לה על הפנים.

"תסתכלי עליי," אמרתי. "אני רוצה לראות אותך גומרת."

היא זזה מהר יותר. הירכיים שלה רעדו. הנשימות קצרות.

"אני קרובה. תחזיקי לי את התחת. חזק."

תפסתי. היא גנחה ארוך.

"אההה. כןןן. אני גומרת. דנה, אני גומרת עלייך."

הגוף שלה ננעל. הכוס פעמה על שלי. היא רעדה, צחקה באמצע, וקיללה שוב.

לא שחררתי. הפכתי אותה על הגב, רגליים על הכתפיים שלי, וחזרתי עם הפה והאצבעות, מיסיונרית מלוכלכת בלי זין ובלי צורך.

ליקקתי אותה דרך הגמירה השנייה. היא צעקה, משכה לי בשיער, והכוס שלה שטפה לי את הסנטר.

"די. די. רגישה," היא צחקה, מתנשפת, עיניים מבריקות. "בואי לפה. אני עוד לא גמרתי איתך."

עליתי. היא דחפה אותי אל הפנים שלה, ידיים חזקות על הירכיים.

"שבי לי על הפה," היא אמרה. "אני רוצה שתגמרי לי על הלשון. לאט. תשבי."

ישבתי, נזהרת, והיא אכלה אותי כמו רעבה. לשון בפנים. אף על הדגדגן. מציצה עמוקה, רטובה, רועשת.

"מעיין. אני. אההה. אל תעצרי. תגמרי אותי."

הגל עלה מהר. תפסתי את הראש של המיטה. הגמירה שברה לי את הברכיים.

גמרתי לה על הפה. רגליים רועדות. שפריץ קטן על הלשון והסנטר. היא לא זזה עד שגמרתי עד הסוף.

נפלתי לידה. שתינו מזיעות. המיטה הרוסה. החלון פתוח, גשם על הזכוכית, וריח של כוס בכל החדר.

היא ניגבה לי את הירך באצבע וליקקה, סתם כדי להרגיז.

"אז," היא אמרה, "זה היה הדייט הראשון שלנו, או שהרסנו חברות?"

"גם וגם," אמרתי. "אבל את נשארת לארוחת בוקר. אני לא משחררת אותך אחרי כזה זיון."

היא נישקה לי את הכתף, עדיין מתנשפת.

"סגרת. רק שתדעי, בפעם הבאה אני מביאה את הרצועה מהמגירה שלי בראש העין."

צחקתי. "בתכלס, כבר נרטב לי שוב רק מהמשפט הזה."

"אין לך זין, מטומטמת."

"יש לי כוס, והיא קמה. תתמודדי, ותישארי."

היא כיבתה את האור ברגל. "נשארת. עכשיו תני לי לישון, לפני שאני עולה עלייך עוד פעם.