היא נעלה את מחסן החביות

טוב, אז אני אורי, בן שלושים ואחד, ואני מביא יין למסעדות. בדרך כלל זה ארגזים, חשבונית, ביי. בלילה ההוא, ליד זכרון יעקב, זה לא נגמר בביי.

הגעתי אחרי עשר ליקב הקטן של יעל. היא בת ארבעים ושמונה, אמרה לי את זה בעצמה אחר כך, בלי להתנצל ובלי למרוח.

שיער כהה עם קצת שיבה, גופייה שחורה, ג'ינס, ידיים שמריחות מענבים ומעץ. כוסית. לא בחורה מהפרסומות, אישה שיודעת מה היא עושה בחדר.

"שנים עשר ארגזים לחיפה," אמרתי. "המצבר גמור לי. מוסך רק בבוקר."

היא הסתכלה עליי, אחר כך על האוטו, ואז חייכה כזה חיוך שעושה בעיות. "תישאר. אני עוד עובדת על החביות. אם בא לך."

בא לי. בתכלס, מהרגע שהיא פתחה את הדלת.

במחסן היה חם, ריח של אלון ויין, אור צהוב חלש. היא הלכה בין החביות, פתחה ברז, טעמה, ירקה לכיור קטן. לא שתייה, עבודה.

אני נשענתי על הקיר והסתכלתי על הגב שלה, על התחת בג'ינס, על הידיים.

היא תפסה אותי. "אתה מסתכל עליי כבר רבע שעה."

"סליחה."

"אל תתנצל." היא סגרה את הברז, ניגבה את הידיים, ונעלה את הדלת מבפנים. המפתח נכנס לכיס שלה. "אם אתה רוצה לצאת, תגיד עכשיו. אם אתה נשאר, אני מחליטה מה קורה פה."

חשבתי לעצמי: "זה לא קורה לי." ואמרתי, "אני נשאר."

היא באה עד אליי, שמה יד על העורף שלי ונישקה אותי. לא נשיקה מהוססת. פה פתוח, לשון, שיניים קלות על השפה. טעם של יין אדום ויבש. נעמד לי מיד, חזק, כואב קצת בג'ינס.

"יופי," היא אמרה על הזין שלי דרך הבד. "קשה. אני אוהבת ככה."

היא הרימה את הגופייה שלי, העבירה ציפורניים על הבטן, ואז הורידה אותה לגמרי. הידיים שלה היו חמות.

היא לקחה את כף היד שלי ושמה אותה מתחת לגופייה שלה, על ציץ מלא, פטמה קשה.

"תלחץ. לא כמו שאתה מפחד לשבור משהו."

לחצתי. היא נאנחה, "אההה, ככה," והצמידה אותי לחבית. העץ היה קריר על הגב, היא הייתה חמה מלפנים. היא פשטה את הגופייה.

ציצים כבדים, פטמות כהות, עור עם קצת סימנים של חיים. חרמן אותי יותר מכל דבר חלק שראיתי.

"תמצץ," היא אמרה, והרימה ציץ אל הפה שלי.

מצצתי, לקקתי, נשכתי קלות כמו שהיא ביקשה. היא גנחה "כןןן" ודחפה את האגן שלה אליי. ביד שנייה פתחה לי את הג'ינס, הוציאה את הזין, ליטפה לאט מהכיפה עד הביצים.

"יפה," היא אמרה. "שב."

היה שם ספסל עץ נמוך. התיישבתי. היא ירדה על הברכיים על הרצפה הקרה, הסתכלה לי בעיניים, ובלעה אותי. לא קצה.

פה חם, רטוב, לשון מתחת לכיפה, יד על מה שלא נכנס. אתם לא מבינים איזה קול זה עשה במחסן הריק. רטוב, מלוכלך, שלה.

"פאק," אמרתי.

היא יצאה לרגע, חוט רוק מהשפה אל הזין. "אל תגמור. עוד לא. אני רוצה אותך בכוס."

היא קמה, פשטה את הג'ינס ואת התחתונים השחורים, עלתה על הספסל מולי, רגל אחת על העץ, כוס מולי. שפתיים נפוחות, רטובה, מבריקה באור הצהוב.

"קודם אתה יורד לי."

ירדתי. לקקתי לה מלמטה למעלה, לאט, כמו שהיא הראתה כשתפסה לי בשיער. טעם מלוח וחם. כשהגעתי לדגדגן היא רעדה, סגרה ירכיים על האוזניים שלי.

"שם. אל תזוז. תמצץ."

מצצתי. היא רכבה על הפה שלי, גנחה בלי בושה, "אההה, כן, ככה, אל תעצור." שתי אצבעות שלי נכנסו לה. היה חם, רטוב ולוחץ.

היא גמרה לי על הלשון, רעדה, קיללה, תפסה לי בשיער עד שכמעט כאב.

היא ירדה, נושמת, חייכה. "עכשיו."

היא דחפה אותי לשכב על הספסל, עלתה עליי, תפסה את הזין והכניסה אותו לאט. סנטימטר, עוד אחד, ואז עד הסוף. חם. צר. רטוב.

ופתאום אני מרגיש אותה נסגרת עליי, והראש שלי מתרוקן.

"אל תזוז," היא אמרה. "אני רוכבת."

היא זזה. לאט בהתחלה, אחר כך חזק, ציצים קופצים, ידיים על החזה שלי. כל ירידה הייתה מכה רטובה. היא דיברה כל הזמן. "כזה זין. תמלא אותי.

תסתכל עליי כשאני מזיינת אותך."

הסתכלתי. היא הייתה אדומה, מזיעה, יפה בצורה שלא מרפה.

"תזיין אותי כבר," היא אמרה פתאום, וירדה. "דוגי. שם, על החבית הנמוכה."

היא נשענה, תחת אליי, רגליים פתוחות. נכנסתי מאחורה. עמוק.

היא צעקה "כןןן, פאק, יותר חזק," ואני זיינתי אותה כמו שהיא ביקשה, יד על המותן, יד שנייה בין הרגליים, על הדגדגן.

"אל תעצור. אני גומרת עוד פעם."

היא גמרה בעמידה, כוס מתכווצת על הזין, רגליים רועדות, קול שנשבר באמצע. כמעט גמרתי איתה.

"עוד לא," היא לחשה, ויצאה ממני. "לחדר הקטן. יש מזרן. אני רוצה לראות את הפנים שלך."

חדר צדדי, מזרן על הרצפה, שמיכה מקופלת. היא שכבה על הגב, פתחה רגליים, משכה אותי פנימה. מיסיונרית, עמוק, לאט, ואז מהר. היא שמה רגליים על הכתפיים שלי.

"ככה. עד הסוף. תגמור בי. אני רוצה להרגיש את השפריץ."

זיינתי אותה. קצר. חזק. היא גנחה לי באוזן, "כן, כן, תגמור."

גמרתי. עמוק. גל אחרי גל, והיא החזיקה אותי בפנים עם הרגליים, רעדה עוד פעם קטנה, צחקה באמצע האנחה.

נשארנו ככה, מזיעים, מריחים כמו יין וסקס. היא ליטפה לי את השיער.

"המצבר שלך בסדר," היא אמרה. "פשוט רציתי שתישאר."

"ואם הייתי אומר לא?"

"הייתי פותחת לך את הדלת." היא נישקה לי את הכתף. "אבל אמרת כן. בחמישי הבא יש לי עוד עבודה על החביות. תביא את עצמך, לא רק ארגזים."

בבוקר שמתי את היין באוטו. על החשבונית היא כתבה: שולם בזיון. אל תראה לרואה החשבון.