שמן חם על הגב ברעננה

טוב, אז זה התחיל ביום שישי ברעננה, בדירה שלנו בקומה שלוש, עם מזגן שמרעיש כמו טרקטור.

אני אורי, בן שלושים וארבע, ומיכל בת שלושים ואחת. היא חזרה מהמשרד עם כתפיים תפוסות וקללה על הבוס.

יש לי שולחן עיסוי מתקפל בארון, מהקורס שעשיתי לפני שנתיים כי חשבתי שזה יעבוד לי בצד. בתכלס השולחן אסף אבק.

הסתכלתי עליה זורקת את התיק ואמרתי: בואי, אני מוריד לך את הכתפיים. שמן שקדים, עשרים דקות, בלי טלפון.

היא צחקה. "אתה רציני? העיסוי שלך בדרך כלל נגמר בזה שאתה נרדם לי על הגב."

"הערב אני ער," אמרתי. "ואת מחליטה לאן הידיים הולכות."

היא הסתכלה לי בעיניים. "אם אתה מתחיל, אל תעשה לי חצי עבודה."

חשבתי לעצמי: "זה הולך להיות ערב אחר."

פרשתי סדין על המיטה הגדולה, כי השולחן חורק והשכנים כבר שונאים אותנו בלי זה. חיממתי שמן בין הידיים עד שהיה חלק.

מיכל פשטה את החולצה ונשארה בגוזייה שחורה ותחתונים. ציצים מלאים, מותניים שאני מכיר בעל פה, ועדיין נעמד לי רק מזה שהיא שכבה על הבטן.

"תתחיל כבר," היא אמרה לתוך הכרית.

שמתי ידיים על הכתפיים. חם, קשה, שריר תפוס מתחת לאגודל. היא נאנחה "אההה" כשלחצתי לאט.

ירדתי לאורך הגב, אגודלים משני צידי עמוד השדרה, עד המותן. העור שלה נעשה רך מהשמן, והריח המתוק התערבב בבושם שנשאר לה מהבוקר.

"פה," היא מלמלה, "יותר חזק."

לחצתי. היא גנחה, והישבן שלה זז קצת על הסדין. תחתונים דקים, והכוס שלה כבר הרטיבה את הבד, ראיתי את זה כשהרמתי לה קצת את האגן.

"מיכל," אמרתי, "אני יורד. תגידי אם לעצור."

"אל תעצור," היא אמרה. "תוריד לי אותם."

הורדתי את התחתונים לאט, והיא הרימה תחת כדי לעזור. כוס ורודה, רטובה, שפתיים נפוחות. הזין שלי דפק במכנסיים.

חזרתי לעיסוי, הפעם על הישבן. לחיצה, עיגול, אגודל שנכנס לקפל ונוגע בכוס מבחוץ. היא פתחה רגליים.

"תיכנס עם האצבע," היא אמרה. "לאט."

דחפתי אצבע אחת, חמה ורטובה, והאגודל ליטף לה את הכיפה. היא רעדה.

"עוד."

שתי אצבעות. כיפפתי אותן, מצאתי את הנקודה, והשמן עשה הכל חלק. היא דחפה אחורה על היד שלי.

"פאק, אורי, ככה."

המשכתי עד שהיא התנשפה, ואז עצרתי. היא הסתובבה בבת אחת, עיניים כהות, ציצים עולים ויורדים.

"למה עצרת?"

"כי אני רוצה את הפה שלך על הזין לפני שאני מאבד את זה."

היא חייכה חיוך מלוכלך. "בוא הנה."

ירדתי מהמיטה, הורדתי מכנסיים. הזין קשה, כבד, קצה רטוב. היא התיישבה על קצה המיטה, תפסה ביד, וליקקה מהביצים עד הראש.

ואז היא הכניסה אותו לפה.

חם. לח. לשון על הווריד. היא מצצה לאט, ירדה עד שהיא נחנקה קצת ועלתה, רוק על הסנטר, עיניים עליי.

"אתם לא מבינים איך היא נראית ככה," חשבתי, והקול שלי יצא צרוד. "עוד. תמצצי לי יותר עמוק."

היא עשתה. יד על הביצים, פה עובד, גניחה סביב הזין. שמתי יד בשיער שלה, לא דחפתי, רק החזקתי.

"מספיק," אמרתי, "אני רוצה לגמור בך, לא בפה. עדיין."

היא שכבה על הגב, רגליים פתוחות. "אז תרד לי קודם. אני לא גומרת רק מאצבעות הערב."

ירדתי.

ליקקתי את הכוס מלמטה למעלה, לאט, שמן וטעם שלה ביחד. מצצתי את הכיפה, תקעתי לשון פנימה, ואז שתי אצבעות שוב בזמן שהלשון עבדה.

היא תפסה לי בשיער. "כןןן, אל תזוז, שם."

נשארתי. היא רעדה, הירכיים נסגרו על הראש שלי, והיא גמרה עם "אההה" ארוך, כוס מתכווצת על האצבעות, רטובה על הסנטר שלי.

עליתי, נישקתי אותה, והיא טעמה את עצמה בלי למצמץ.

"תזיין אותי כבר," היא אמרה. "מיסיונרית. אני רוצה לראות אותך."

נכנסתי. לאט בהתחלה, עד הסוף. חם, צר, רטוב נורא. שנינו גנחנו ביחד.

"פאק," אמרתי. "את הורגת אותי."

"תזוז."

זיינתי אותה עמוק, קצב קבוע, הידיים שלה על הגב שלי, ציפורניים. הפטמות קשות, ליקקתי אחת בזמן שנכנסתי, והיא קיללה.

"יותר חזק."

החזרתי. המיטה חרקה. השמן על הבטן שלנו עשה רעש רטוב בכל חדירה.

היא הרימה רגליים על הכתפיים שלי. יותר עמוק. ראיתי את הזין נכנס לכוס, מבריק, והכיפה שלה נפוחה.

"תיגע לי," היא אמרה.

אגודל על הכיפה, עיגולים, בזמן שאני דופק. היא התחילה לרעוד שוב.

"אני גומרת, אל תעצור, אל תעצור."

המשכתי. היא גמרה חזק, כוס לוחצת, צעקה חנוקה לתוך היד שלה כי השכנים. אני כמעט גמרתי איתה.

יצאתי, מתנשף. "דוגי. עכשיו."

היא התהפכה על ארבע, תחת למעלה, גב מקומר. נכנסתי מאחורה במכה אחת.

"אההה, כן."

תפסתי לה במותניים וזיינתי. הקצב עלה. הישבן שלה נחבט בי, אדום קצת מהעיסוי, חלק מהשמן. יד אחת ירדה לה בין הרגליים, אצבעות על הכיפה.

"את רוצה שאגמור בתוכך?" שאלתי.

"כן. בתוכי. תגמור."

עוד כמה דקות כאלה, זיעה, קולות של עור על עור, והיא אמרה שהיא קרובה שוב.

"יחד," אמרתי.

היא גמרה שלישית, רועדת, והכוס שלה סחטה אותי. דחפתי עד הסוף וגמרתי. שפריץ חם, גל אחרי גל, רגליים רועדות, קללה לתוך העורף שלה.

נשארתי בתוכה עד שהזין התרכך. יצאתי, והגמר נזל לה על הירך, על הסדין.

היא נפלה על הבטן, צוחקת. "זה העיסוי הכי גרוע שקיבלתי בחיים."

"הכי יקר גם," אמרתי. "השולחן בארון עלה לי אלפיים."

היא הסתובבה, עיניים עייפות, חיוך מלוכלך. "שבוע הבא אתה מתחיל מהרגליים. ואני גומרת לך בפה, כמו שהבטחת לעצמך ולא קיימת."

ניגבתי אותה במגבת, הזמנתי שווארמה, והשולחן נשאר בארון.

בתכלס, הוא יכול להמשיך לאסוף אבק.