טוב, אז ככה. המשאית פרקה את הארגזים בשתיים בצהריים, ועכשיו השעון באולם התערוכות בטבריה הראה אחת עשרה בלילה, ואני עדיין על הרצפה עם לוח שוודי ביד. הדס ישבה מולי, בת שלושים...
טוב, אז אני גר ברמת פולג, נתניה, דירה 8, והקיר ביני לבין דירה 7 דק כמו קרטון. בניין משנות השמונים, בטון שהוא הצעה בלבד. אני יותם, בן שלושים וחמש, עובד לילות, ולא נרדם אם...
טוב, אז בית הקולנוע הישן ברחוב הצדדי בפתח תקווה סגר את הדלתות בחצות, וכמו תמיד, נועה שביט הייתה האחרונה שיצאה מהאולם. בת שלושים וארבע, אחראית על התוכנייה כבר שלוש שנים,...
טוב, אז הגשם התחיל בדיוק כשיצאתי מהעבודה, ובמקום לרוץ לאוטובוס נכנסתי לבית התה הקטן ברחוב לוינסקי. אני נועה, בת שלושים וארבע, עורכת סאונד, ואני מכירה את העיר הזאת לפי...
טוב, אז כשאיתן כתב לי באפליקציה ״במקום קפה, יש לי סירה״, כמעט החלקתי שמאלה. אני בת עשרים ותשע, מעצבת גרפית מחיפה, ולמדתי להיזהר מגברים שמנסים להרשים בציוד. אבל הוא הוסיף...
טוב, אז הגשם בעכו ירד על גג הפח של הסטודיו כמו מישהו שמתופף באצבעות על שולחן, בלי קצב ובלי הפסקה. אני, ניר, בן ארבעים, עמדתי בחוץ עם תיק גיטרה על הגב, רטוב עד העצם, ואמור...
הגשם התחיל בדיוק כשיצאתי מהאוטו, ועד שהגעתי לדלת של הסטודיו בכפר ויתקין כבר הייתי רטובה עד הצווארון. אני בת שלושים וארבע, מעצבת תאורה, ובאתי לערב פתוח של סדנת זכוכית כי...
טוב, אז הגשם ירד על רחוב הגפן בטיפות כבדות, והאטלייה הקטן בקומת הקרקע נראה כמו פנס דולק בתוך ערב כחול. אני ישבתי ליד השולחן הארוך, חולצת פשתן אפורה, שרוולים מופשלים, שעון...
ירד גשם כל הדרך צפונה. שירן נהגה, אני החזקתי את כוס הקפה שלה בין הברכיים כמו משימה לאומית, ובכל פעם שהיא עברה מסלול היא הסתכלה עליי בזווית העין וחייכה. היא בת שלושים...
טוב, אז תשמעו. נפגשנו בסדנת פסטה בקריית אונו, בערב חורפי שבו כולם הגיעו עם בצק דבוק לאצבעות ועם חיוך מבויש. תמר ורונן עמדו מולנו ליד אותו שולחן, והצחוק שלהם היה מדבק. אני...
טוב, אז חודשים זה היה רק מילים. שלושה אנשים בני יותר משלושים שרצים יחד בשבילי הרי ירושלים בשש בבוקר, ומדברים בירידות על דברים שאי אפשר להגיד בעלייה. שיר, בת שלושים ואחת,...
את הכריכייה של ליאורה גיליתי במקרה, בסמטה צדדית בשכונת נוגה ביפו, בין מחסן גרוטאות לבית קפה שסגור רוב ימות השבוע. הגעתי עם אלבום תצלומים ישן משוק הפשפשים, כריכה מתפוררת...
אני מתאמן במכון ברחוב משה דיין בראשון לציון בימי שלישי וחמישי בתשע בערב, כי אז יש שקט. בן שלושים ושלוש, מתכנת, חי לבד בדירה לשניים שבה השותף שלי, תומר, כמעט לא נמצא....
את יעל אני מכירה שבע שנים. התחלנו ביחד בסטודיו לעיצוב ברחוב הרצל, היא עזבה אחרי שנתיים כדי לצלם במשרה מלאה, ואני נשארתי. בת שלושים וחמש, שיער אסוף תמיד ברישול מחושב,...
אני שירן, בת עשרים ותשע, ושלוש שנים אני הסאונדיסטית של מועדון קטן ברחוב הסמוך לנחלת בנימין. מקום של מאה ועשרים איש בלחץ, תקרה נמוכה, מזגן שמתלונן וקיר לבנים שספג יותר...
טוב, אז המעבורת לרודוס בוטלה בשתיים בצהריים, והפקיד בנמל אמר את זה בנימה של מישהו שמודיע על מזג אוויר, לא על אסון. "מלטמי," הוא הסביר ונופף ביד לכיוון הים, שהיה לבן מקצף...
שנתיים עבדתי מול תומר בלי שנגענו זה בזה אפילו בטעות. אנחנו באותה דרגה, שני מנהלי פרויקטים בחברת אנרגיה סולארית מהרצליה, ובכל ישיבה היינו מושכים את הצוות לשני כיוונים...
טוב, אז אתם לא מבינים מה קרה לי בלילה אחד בחולון. הבניין שלנו ברחוב קוגל הוא מהסוג שבו כולם יודעים מי שם איזה פח ומתי. ארבע קומות, בלי מעלית, ריח של תבשיל מהקומה הראשונה...
טוב, אז שלוש שנים אנחנו עושים את זה. פעמיים בשנה הסטודיו במושב אורה נפתח לשריפה של תנור העצים, ומי שרוצה שהכלים שלו ייכנסו פנימה מתחייב למשמרות. אני, נגה, בת שלושים...
טוב, אז האולם הגדול בגני התערוכה התרוקן בערך בעשר וחצי. שמעתי את זה לפי הצליל יותר מאשר לפי העיניים: הפטישים נדמו, מישהו צעק "ביי, נתראה בשמונה", דלת ברזל נסגרה בהד ארוך,...
טוב, אז הכביש למושב בית חירות היה רטוב, ושירי ספרה את הפסים הלבנים כדי לא לספור את הדפיקות בחזה. היא בת שלושים וארבע, נשואה לי שמונה שנים, ואני בן שלושים ושבע, ועדיין...
את המסמך פתחנו שבועיים קודם. אמיר ישב לידי על הספה עם המחשב על הברכיים וכתב בכותרת "כללים", ואני צחקתי עליו שהוא עושה מזה פרויקט בעבודה. בסוף דווקא הוא צדק. שורה אחר...
טוב, אז הגשם התחיל בדיוק כששירה סיימה לפרוס את הגבינות. בקתה בשורשים, גג פח, והטפטוף נהיה תוך חצי דקה משהו שלם ורועש. היא עמדה ליד החלון עם מגבת על הכתף, ואני נאבקתי...
טוב, אז ארבעה חודשים ושלושה שבועות עברו מאז הערב שבו עמדנו שלושתנו סביב אותו משטח עבודה בסדנת הבישול בחדרה. דנה חתכה בצל, איתי שכח את השמן על האש, ואני צחקתי עליהם בקול...